עמוד ראשי
מאגר הסיכומים האוניברסיטה הפתוחה
החצר האחורית של הסטודנטים באו"פ

  the open university- a never ending story   


שלח/י את המשפט שלך

פרסום באתר המאגר

גם כאן תוכל למצוא את הפרסומת לאתר שלך

קישור ממומן - אתר המאגר

שלום שנה א

מעל ל-300,000 סטודנטים יפתחו היום (13/10/2013) את שנת הלימודית האקדמית ב-66 מוסדות להשכלה גבוהה בישראל, מתוכם 56,311 סטודנטים של האוניברסיטה הפתוחה!

תואר ראשון בניהול של האוניברסיטה הפתוחה

לימודי תואר ראשון של האוניברסיטה הפתוחה מכשירים את דור העתיד של מנהלי השיווק, הפרסום והתפעול של ישראל, שיטת הלימוד של האוניברסיטה הפתוחה מבטיחה בוגרים

תעודת הוראה

תעודת הוראה מתקבלת לאחר סיום לימודי הוראה ומעבר התמחות בתחום. התעודה מעניקה מקצוע לחיים, המאפשר סיפוק רב ותעסוקה בטוחה לאורך שנים

הלה"ב - העמותה לקידום השכלה בישראל (ע"ר)

עמותת הלה"ב הקימה מנוע חיפוש של מלגות על פי נתוני הסטודנט, נכון להיות מכיל בתוכו מנוע החיפוש קרוב ל-1,000 מלגות שמטרתן לסייע לסטודנטים לרכוש השכלה במו

מלגות האוניברסיטה הפתוחה

מימון תואר ראשון יכול להיות מעמסה כלכלית רצינית על כתפי הסטודנט או הוריו ולכן מציעה האוניברסיטה הפתוחה מגוון מלגות הניתנות על פי המצב הכלכלי או לפי הת

     חיפוש באתר המאגר!


פרסום באתר המאגר

הפרסומת שלך יכולה להופיע באתר המאגר! טקסט או באנר גרפי כאן ובכל מקום באתר

קישור ממומן - אתר המאגר

פרסום באתר המאגר

7,000 מבקרים יחודיים בחודש ולמעלה מ-1,000,000 דפים נצפים בשנה

קישור ממומן - אתר המאגר

פרסום באתר המאגר

מחירים מפתיעים ומגוון אפשרויות לפרסום ושיתוף פעולה באתר המאגר

קישור ממומן - אתר המאגר

הסטודנטים באוניברסיטה הפתוחה זקוקים לסיכומים שלך!
לחץ כאן כדי לשתף את הסיכום שלך במאגר!
 דף הבית » מאגר סיכומים האוניברסיטה הפתוחה » מדעי החברה - מדע המדינה ויחסים בין לאומיים » ממשל ופוליטיקה במדינת ישראל (10406) » גרסא 5 - 07-08. ממשל ופוליטיקה במדינת ישראל - יחידות 7-8 - המפלגות בישראל
גרסא 5 - 07-08. ממשל ופוליטיקה במדינת ישראל - יחידות 7-8 - המפלגות בישראל
מחיר הורדת סיכוםחינם!!!
דרוג הסיכוםאין הצבעות  (0 הצבעות)   דרגו את הסיכום
משתמש מעלההסטודנטים באופ
הורדות207
צפיות1,252
סוג קובץZIP
גודל הקובץ(לא ידוע)
עדכון אחרוןJul 20, 2008 - 01:45
זמן הורדה משוער750Kbit:  0s  · 1Mbit:  0s  · 1.5Mbit:  0s  · 2Mbit:  0s

הורדת הסיכום תתאפשר בעוד כמה שניות
אם אתה רואה את ההודעה הזאת, אתה צריך לאפשר גאווה סקריפט בדפדפן שלך


   בכדי למנוע הורדות אוטומטיות מאתר המאגר, אנו נאלצים לבקש ממך להמתין כמה שניות לפני הורדת הקובץ


   דווח על לינק שבור
תקציר הסיכום
יחידה 7-8 מפלגות הגדרת מפלגה יש הגדרות של מפלגה שמדגישות את הרעיון האידיאולוגיה הרעיוני, מנסחת מצע ומציגה מועמדים, חותרת לקידום אינטרס לאומי. הגדרות אחרות מדגישות את המימד הכוחני – תחרותי כלי שנועד לתפוס את השלטון , לנהל את המדינה. הגדרה חוק המפלגות 1992 – מפלגה היא חבורה של בני אדם שהתאגדו כדי לקדם בדרכים חוקיות מטרות מדיניות או חברתיות ולהביא לייצוג הנבחרים בכנסת. מדבר על מעמד המפלגות. קובע את התנאים לקיומה של מפלגה חוקית, את חובת רישומה בפנקס המפלגות, את כפיפותה לביקורת מבקר המדינה בניהול ענייניה הפנימיים ואת חובתה לקבוע לעצמה תקנון מחייב ולקיים מוסדות דמוקרטיים. למפלגה אסור לעסוק בפעילות כלכלית-עסקית, פירוט כללי מימון הבחירות המקדימות. מפלגה = פלג בהיסטוריה היה יחס עויין כלפי המפלגות, העוינות נבעה מתוך תפיסתן כמפלגות את העם וכמייצגות אינטרס סקטוראלי לא את כל העם. תפיסה פסימית מול התפיסות האלו היו גם תפיסות דמוקרטיות שראו את העניין כיותר אופטימי מפלגות וקשר לתפיסה פלורליסטית – בסיס הכרחי לדמוקרטיה. יש המצביעים על אלמנטים אופורטוניסטים במפלגה, אנשים שמנצלים הזדמנויות לטובתם. שחיתויות. מס' התאגדויות שקשורות למפלגה: קב' אינטרס - קבוצת לחץ , לובי, היא מכוונת לאינטרס מוגדר, היא לא ממוסדת בעוד שלמפלגה יש מצע יותר מקיף, קב' אינטרס הומוגניות יותר. מסתפקת בהשפעה על השלטון בנושא שלמענו התארגנה. יש באפשרותה להשתלט על מפלגה ולטשטש גבולות. סיעה – נציגות המפלגה בכנסת, סיעת הליכוד זה מס' האנשים מהמפלגה שבכנסת, יכולות להיות כמה מפלגות שהופכות לסיעה אחת. סיעה היא חלק מאותה קבוצת אנשים אשר הפכו להיות גם חברי פרלמנט, במקרה הישראלי חברי כנסת. כלומר ניתן לראות כי סיעה היא הגוף הצר של המפלגה הגוף הרחב יותר. סיעה יכולה להיות ארגון של חברי פרלמנט ממפלגה מסוימת או התארגנות פנימית של חלק מחברי מפלגה על בסיס אישי, אינטרסנטי או אידיאולוגי. תנועה – קבוצת לחץ בין מפלגתית שאינה מתמודדת בבחירות ואינה שואפת להגיע לשלטון. יכולה להיות בעלת מס' מפלגות או מפלגה שלא נכנס לכנסת והיא יכולה להתמודד לשלטון או שלא לדוגמה- שלום עכשיו. מערך – צרוף פורמלי של מפלגות קרובות. מחנה – צרוף לא פורמלי של מפלגות קרובות רשימה – הכינוי של הקבוצה שרצה לכנסת. קבוצה המתמודדת בבחירות אך נעדרת כל ארגון –מוסדות, רשת סניפים והמשכיות. מקור המפלגה קיימות מספר גישות: (א) הגישה המוסדית המפלגות בעולם צמחו לאחר כינון הפרלמנט על במת ההיסטוריה, ההסבר טמון בכך שהקב' בתוך הפרלמנט נוצרו בתור מפלגות כדי לתפוס את השלטון, כדי להשיג את האינטרסים שלהן. הייתה כבר תשתית רעיונית של פרלמנט עם אידיאולוגיות מכונות "מפלגות פנים". (ב) גישה היסטורית המפלגות באו מחוץ למוסד, למערכת בד"כ בעקבות משברים הסטורים (כלכליים משטריים וכו'). קבוצות שרצו לכבוש את הפרלמנט ולקבל בו ייצוג, המפלגות הכי רלוונטיות אלו הסוציאליסטיות, מכונות "מפלגות חוץ" הן מייצגות מעמד שהוא לא אריסטוקרטי ז"א את מעמד הפרולטריון הפועלים. (ג) גישה התפתחותית ההתפתחות של המפלגות נגזרת מרמת המודרניזציה עד כמה בחברה יש התפתחות טכנולוגיות, השכלתית , היא מייחסת חשיבות עצומה למודרניזציה התפתחותית כייצוג מפלגות. כמה הציבור משתתף בפוליטיקה, מכיר במוסד הבחירות ובזכותו של הציבור להשתתף בו. מפלגות ודמוקרטיה נקודת המוצא הראשונית היא שההוגים התייחסו בחשדנות למפלגות שכן הן עלולות לפגוע בדמוקרטיה בהיותן אלמנט סקטוריאלי. חוגים ליברלים דווקא ראו בהתארגנויות המפלגתיות פוטנציאל מסוים שמסכן את חרות הפרט כי יש קבוצות שכופות אינטרסים על הפרט. נקודת המפנה שמיוחס למעמד המפלגות ולקשר שלהן לדמוקרטיה בא ב- 1949 עם כינון גרמניה מערבית. בפעם ראשונה חשיבות של מפלגה במדינה דמוקרטית מעוגנת בחוק. הבינו את חשיבות לקיום מפלגות במסגרת מדינית. בישראל גם כן היחס למפלגות לא עוגן בחוק, באופן כללי חוקים שונים ותקנון הכנסת התייחסו לגוף, לארגון הסיעות. נקודת המפנה הגדולה התחוללה עם חקיקת "חוק המפלגות 1992" עד אז לא הייתה התייחסות למפלגות מפני שהתייחסו למפלגות כגופים וולנטרים, החוק קבע תנאים לקיום מפלגה חוקית. חובת רישומה בפנקס המפלגות, כפיפות המפלגות עוגנה בתיק לביקורת המדינה, חובה לכתיבת תקנון או חוקה. כינון מוסדות דמוקרטים וכללים שקשורים לבחירות , החוק מכיר בכך שאי אפשר לכפות על כל המפלגות כללים דמוקרטים (ש"ס), בנושאים שונים החוק חל על מפלגות שכוללות מספר מסוים של חברי כנסת, חוק גמיש. תפקידי המפלגות יש מספר תפקידים: 1. המפלגות מבטאות את האינטרסים של קבוצות שונות בחברה (דתיות, אזורים, מעמדות) המפלגה היא שיקוף אינטרסים ולהעביר לשלטון, מהוות צינורות תקשורת מהאזרח לשלטון. 2. מפשרות ומשלבות בין אינטרסים שונים של קב' שונות בחברה. מפד"ל משלבת בין הציונות לבין הדת. 3. מציגות חלופות לבחירה - האזרח יכול להחליט מה לבחור בין אלטרנטיבות שונות. 4. עוסקות בחיברות פוליטית המעודדות השתתפות והזדהות של אזרחים עם מערכת פוליטית בכלל. הן מעצבות את ההצבעה,אך עושות סדר בתוך המערכת בכך שהן מגבשות אינטרסים לקבוצות שונות וכך תורמות ליכולות של האזרחים להבין את המפה הפוליטית 5. הממסד הפוליטי (שלמעשה כולל גם את השלטון וגם את האופוזיציה) מעביר דרכן מידע לאזרחים ומגייס את האזרחים את התמיכה. 6. המפלגות מגייסות מנהיגות - המקום שבו מתעצבת המנהיגות העתידית שם עוברים את ההכשרה הפוליטית. 7. הן קובעות מדיניות - באמצעות כל הדרכים שצוינו קודם . בעצם זה שהמפלגה קשורה בטבורה לממשלה, למערכת השלטונית היא בעלת אמירה לגבי המדיניות הרצויה לה. לדוגמה: הליכוד מחליט שלאל תהיה התנתקות. מיון המפלגות מיון ראשון (1) גישה סוציולוגית - המפלגות מייצגות קבוצות חברתיות כמו: מעמדות כלכליים, מגזרים כמו חקלאי, קבוצות אזוריות , עדות וכל מה שהוא חלק מהחברה. (2) גישה רעיונית – אידיאולוגית - קפיטליזם, קומוניזם, לאומנים וכו'. מיון שני: (1) מפלגות אידיאולוגיות (קיצוניות) – הן דבקות ברעיונות שלהן, בד"כ יתפסו כסוג מפלגות דוגמטי ("מאובנת") , ראש בקיר. (2) מפלגות פרגמטיות (מתונות) – הן משתנות על פי המציאות , ראליסטיות, עורכות שיקולים פוליטיים, יתייחסו אליהן כאופורטוניסטיות. מיון שלישי (1) מפלגות אינטגרציה – מפלגות שמעורבות בחברה, הן לא עוסקות רק בבחירות (ש"ס לדוגמה) אלא מעורבות בחיי היום –יום של האזרחים ומתייחסות לפונקציות שונות . כמו: חינוך, כלכלה, תרבות, תנועות נוער. מעין מדינה בתוך מדינה כמו מפא"י לשעבר. (2) מפלגות ייצוג - בהן פעילה האליטה שמייצגת את האנשים ולא כל הציבור מגויס כל הזמן, היא ממוקדת במטרה לנצח בבחירות . לדוגמה: ארה"ב – המפלגות הדמוקרטית והרפובליקנית. מיון רביעי (1) מפלגות המון – כוללות המוני מתפקדים, בד"כ אידיאולוגיות מאוד, ריכוזיות מאוד, ביורוקרטיות ואינטגרטיביות . לדוגמה: מפלגות קומוניסטיות. (2) מפלגות השלד – בסיסן הוא צר, בראשן עומדים עסקנים, אנשי אליטה מסוימת בפעילות עונתית בסמוך לבחירות, המנגנון המפלגתי ביזורי רופף. מיון חמישי - יחס המפלגה למערכת פוליטית (1) מפלגה פרו מערכתית (פוליטית) - מפלגה שתומכת בקיומה של המערכת הפוליטית בד"כ מפלגות שלטון פוטנצאליות אך גם מפלגות אופוזיציה. הדגש שהן תומכות בקיום משטר דמוקרטי ובסדר הכלכלי- חברתי הקיים, הן לא תומכות במהפכות כמו הקומוניזם. בישראל יש להן יטריון נוסף – מקבלות את הגדרת המדינה כיהודית, ציונית ודמוקרטית. (2) מפלגה אנטי - מערכתית – מפלגות שמתנגדות למערכת הפוליטית הקיימת, בד"כ מהפכניות, דורשות דברים כמו ביטול הדמוקרטיה, שינוי ראדיקלי בסדר החברתי – כלכלי . לדוגמה: מפלגות קומוניסטיות במדינות לא קומוניסטיות. (3) מפלגות חצי – מערכתיות – מפלגות שרוצות לערוך שינוי ראדיקלי בסדר החוקתי אך הן נאמנות לדמוקרטיה . לדוגמה: שינוי שלטון מפרלמנטריזם לנשיאותיזם או למונרכיה. מיון שישי (1) מפלגות כריזמטיות - מדגישות את המנהיג הכריזמטי, בד"כ הכוח במפלגה מרוכז בידי המנהיג. (2) מפלגות מנגנון - הכוח בידי הביורוקרטיה המפלגתית, המנגנון, המוסדות המרכז וכו'. מיון שביעי (1) מפלגות היסטוריות – שהן מפלגות יציבות שקיימות לאורך זמן .לדוגמה: חרות שהמשיכה אח"כ לליכוד. (2) מפלגות עונתיות (קיקניות) – צומחות ונעלמות במהירות (לדוגמה: דש). *ניתן לראות חפיפה בהגדרות בין המיונים . מיון המפלגות גישה סוציולוגית גישה רעיונית המפלגות מייצגות קבוצות חברתיות כמו: מעמדות כלכליים, מגזרים כמו חקלאי, קבוצות אזוריות , עדות וכל מה שהוא חלק מהחברה. אידיאולוגית - קפיטליזם, קומוניזם, לאומנים וכו'. מפלגות אידיאולוגיות (קיצוניות) מפלגות פרגמטיות (מתונות) הן דבקות ברעיונות שלהן, בד"כ יתפסו כסוג מפלגות, דוגמטי ("מאובנת") , ראש בקיר. הן משתנות על פי המציאות , ראליסטיות, עורכות שיקולים פוליטיים, יתייחסו אליהן כאופורטוניסטיות. דוגמטיות, נוקשות ומאובנות מפלגות אינטגרציה מפלגות ייצוג מפלגות שמעורבות בחברה, הן לא עוסקות רק בבחירות (ש"ס לדוגמה) אלא מעורבות בחיי היום –יום של האזרחים ומתייחסות לפונקציות שונות . כמו: חינוך, כלכלה, תרבות, תנועות נוער. מעין מדינה בתוך מדינה כמו מפא"י לשעבר. בהן פעילה האליטה שמייצגת את האנשים ולא כל הציבור מגויס כל הזמן, היא ממוקדת במטרה לנצח בבחירות . לדוגמה: ארה"ב – המפלגות הדמוקרטית והרפובליקנית. מפלגות המון מפלגות שלד כוללות המוני מתפקדים, בד"כ אידיאולוגיות מאוד, ריכוזיות מאוד, ביורוקרטיות ואינטגרטיביות . לדוגמה: מפלגות קומוניסטיות. בסיסן הוא צר, בראשן עומדים עסקנים, אנשי אליטה מסוימת בפעילות עונתית בסמוך לבחירות, המנגנון המפלגתי ביזורי רופף. מפלגה פרו מערכתית- פוליטית מפלגה אנטי מערכתית מפלגה חצי מערכתית מפלגה שתומכת בקיומה של המערכת הפוליטית בד"כ מפלגות שלטון פוטנצאליות אך גם מפלגות אופוזיציה. הדגש שהן תומכות בקיום משטר דמוקרטי ובסדר הכלכלי- חברתי הקיים, הן לא תומכות במהפכות כמו הקומוניזם. בישראל יש להן קריטריון נוסף – מקבלות את הגדרת המדינה כיהודית, ציונית ודמוקרטית. מפלגות שמתנגדות למערכת הפוליטית הקיימת, בד"כ מהפכניות,דורשות דברים כמו ביטול הדמוקרטיה, שינוי ראדיקלי בסדר החברתי – כלכלי . לדוגמה: מפלגות קומוניסטיות במדינות לא קומוניסטיות. מפלגות שרוצות לערוך שינוי ראדיקלי בסדר החוקתי אך הן נאמנות לדמוקרטיה . לדוגמה: שינוי שלטון מפרלמנטריזם לנשיאותיזם או למונרכיה. מפלגות כריזמטיות מפלגות מנגנון מדגישות את המנהיג הכריזמטי, בד"כ הכוח במפלגה מרוכז בידי המנהיג. הכוח בידי הביורוקרטיה המפלגתית, המנגנון, המוסדות המרכז וכו'. מפלגות הסטוריות מפלגות עונתיות /קיקניות שהן מפלגות יציבות שקיימות לאורך זמן .לדוגמה: חרות שהמשיכה אח"כ לליכוד. צומחות ונעלמות במהירות (לדוגמה: דש). התפתחות המפלגה לאן מועדות פני המפלגה המודרנית: מפלגות המון או מפלגות שלד המיעוט סובר כי הכיוון של המפלגות הוא למפלגות המון. דווקא המפלגות הליברליות משתדלות לחקות את המפלגות השמאלניות – סוציאליסטיות להגברת הפעילות היום – יומית והפעילות בחברה. הרוב סובר כי הכיוון של המפלגות הוא למפלגות שלד מהסיבות הבאות: (1) המפלגות האמריקאיות שמייצגות פרגמטיות וחילוניות מהוות מודל לחיקוי הדבר מתקשר גם לאובדן האידיאולוגיה והדגשת האינדיבידואליזם כלומר המפלגות שומות דגש על המעמד שלהן ולא האידיאולוגיה. בהמשך לכך המפלגות מתמקדות בנושאים יותר ספציפיים, בד"כ נושאים שעל סדר היום ופחות מציגות משנה אידיאולוגית מקיפה. המפלגות הופכות להיות "כל-בו" ויש בהן מגוון רחב של עמדות . לדוגמה" שיטרית ולנדאו באותה מפלגה (2) התחזקות כלי התקשורת ההמונים שמחליפים את התפקיד של גיוס האזרחים בחוקי בית ופגישות בסניפים. היא מבטלת את הצורך בקיום רשת סניפים קבועה שתפקיד ה לגייס ביום יום את האנשים. (3) התחזקותה והתרחבותה של מדינת רווחה מודרנית ובהקשר לכך מציינים את התרחבות הביורוקרטיה הממשלתית המאפיין הזה מביא לכך שתפקידי המפלגות מצטמצמים לכיוון של השתתפות בבחירות ובשלטון. הארגון המפלגתי כשבאים לבחון את הארגון המפלגתי, נקודת המוצא היא "הניתוח של מוקדי הכוח הפורמליים והבלתי פורמלי. זאת אומרת במוקדי הכוח הפורמליים מסתכלים על בעלי התפקידים, הסמכויות הרישמיות שחוקת המפלגה מעניקה להם אולם במקרים רבים יש גורמים חסרי תפקיד פורמלי אך עם עוצמה גדולה יותר מבעלי התפקידים. בימינו מוקדי החוח הבלתי פורמלים נקשרים לסוגיית הקשר בין הון לשלטון ז"א שלפעמים מיליונר אפילו מחו"ל חסר תפקיד מפלגתי רשמי יכול להיות בלע כוח רב יותר ממלא תפקיד שהוא לכאורה בכיר. "חוק הברזל של האוליגרכיה " - מיכלס בכל ארגון איל למעשה דמוקרטיה אמיתית, שמי ששולט בארגון זה איזה שהוא אוליגרכיה. קבוצת בלעי כוח שמנהלת את הארגון בצורה ריכוזית היררכית וכופה משמעת על החברים האחרים. כל הדמוקרטיה והאידיאולוגיה זה מעין מסך עשן, פעלי הכוח רוצים לקבל לגיטימציה ולכן יוצרים את המאפיינים ה"כאילו" דמוקרטים. בסופו של דבר מי שמחליט זו האליטה שבתוך הארגון. קריטריונים לבחינת המערכת המפלגתית קריטריון ראשון – מידת הרלוונטיות של המפלגה . (1) גודל – אם המפלגה גדולה אז היא מאוד רלוונטית למערכת הפוליטית אפילו אם היא לא תהיה בתוך הקואליציה והיא גדולה מספיק היא יכולה להשפיע. לדוגמה: ב- 84 הגוש הערבי מנה 12 מנדטים וחייב את המפלגות הציוניות (ליכוד ועבודה) להקים ממשלת אחדות. (2) מקים המפלגה בקשת הפוליטית – מפלגה יכולה להיות קטנה אך להיות לשון מאזניים. כמו שס. (3) גודל המפלגה בציבור – מתאים לארצות בעלות שיטה רובנית. יכולה להיות מפלגה קטנה מאוד בפרלמנט אך תהיה לה תמיכה רחבה מאוד בציבור (בעקבות שיטת המנצח לוקח הכל). קריטריון שני- מספר המפלגות במערכת (1) מדינה נטולת מפלגות- שנמצאות בשלב פרימיטיבי או אפשרות ששליט יחיד יעלה ויוציא את המפלגות מחוץ לחוק. (2) מדינה חד מפלגתית- מדינה טוטליטרית או לפחות אוטריטרית כשבעקרון המפלגה הקיימת מנהיגה את כל המדינה מבחינה כלכלית, חברתית וכו' לדוגמה המפלגה בברית המועצות. תהיה אשליה של ריבוי מפלגות אך בפועל תהיה מפלגה שליטה בלעדית אחת לדוגמה במצרים שיש פלורליזם אך בפועל יש מפלגה אחת ששולטת והיא תרדוף את השאר שיהוו איום על השלטון. (3) מערכת דו מפלגתית- כמו בארה"ב או בריטניה שיש 2 מפלגות כי יש שיטת בחירות רובנית-אזורית ולכן מפלגות קטנות לא יכולות לשרוד. "דואליזם טכני" = במדינות דו מפלגתיות יש שתי מפלגות מתונות ופרגמטיות והן דומות ונמצאות במרכז , נקראות טכני כי זה לא הבדל מהותי, לדוגמה בארה"ב הדמוקרטים והרפובליקנים. "דואליזם רעיוני"=במדינות דו מפלגתיות שהמפלגות בהן קוטביות ואידיאולוגיות ומשקפות חברה שהקיטוב בה רחוק, 2 מפלגות אבל רחוקות אחת מהשנייה מבחינה אידיאולוגית "מערכת דו גושית"= שני סוגים: 1. דו גושי מרכזי- שני גושים קרובים אחד לשני 2. דו גושי קוטבי- מערכת עם כמה מפלגות אך נוצרים שני גושי שיש ביניהם מרחק מהמרכז. (4) מערכת רב מפלגתית- מערכת פוליטית מסוג זה היא מערכת שאין בה קוהרנטיות. זו מערכת המורכבת ממספר רב של מפלגות (יותר משלוש) , כאשר כל אחת מהן בעלת עמדה מגובשת ושונה בנושאים העומדים בראשה של המדינה. א. רב מפלגתית מתונה –כוללת בין 3-5 מפלגות ב. רב מפלגתית קיצונית- כוללת 6 מפלגות ומעלה המרחק בין המפלגות הוא קריטריון חשוב להבחנה בין רב מפלגתיות מרכזית שבה כל המפלגות במרכז המפה הפוליטית לבין מקוטבת שבה ככולן גם בקצה הימני וגם בשמאלי דל המפה הפוליטית ולכן יש קיטוב רב ביניהן. קריטריון שלישי- סיכוי החלפת השלטון מפלגה דומיננטית מפלגה המנצחת לאורך תקופה ארוכה בכל מערכת בחירות, מרכיבה את כל הממשלות ונקשרת בתודעה במידה רבה עם האומה, המדינה ורוח התקופה. מפלגה מסוג זה היא מפלגה שאי אפשר להרכיב בלעדיה קואליציה. זו המפלגה הגדולה ביותר בפרלמנט ( כנסת, במקרה של ישראל). בלי מפא"י עד אמצע שנות השבעים אי אפשר היה להרכיב קואליציה. (1) מערכת מפלגתית הגמונית- יש במערכת מפלגה דומיננטית שכל הזמן מנצחת לדוגמה מפא"י בישראל (2) מערכת מפלגתית עם חילופי שלטון- שינויים פחות או יותר תכופים בשלטון קריטריון רביעי- שסעים חברתיים ואידיאולוגיים בהקשר למפלגות שסעים בחברה ניתן להבחין בפילוג עמוק בין שתי קבוצות. פילוג כזה יכול להיות שסע צולב או שסע חופף. התיאוריה מוכיחה כי שסעים צולבים מחזקים את החברה כי הם מפיגים חלק מהמתחים. לעומת זאת שסעים חופפים מחלישים אותה ועשויים לגרום למלחמת אזרחים. (1) מערכת חד מימדית- יש בה שסע אחד משמעותי והוא למעשה מחלק את החברה (2) מערכת רב מימדית- מדובר על מספר שסעים שיכולים להיות חופפים או מצטלבים שחותכים את החברה , משפיעים על היווצרות המפלגות ואופיין מבחינה אידיאולוגית ורעיונית. קריטריון חמישי- עוצמת המפלגות האם המפלגות: (1) חזקות- ארגון מסודר, משמעת סיעתית, ריכוזיות במידה רבה כמו הבריטית (2) חלשות- משמעת רופפת , אין מנהיג דומיננטי כמו המערכת בארה"ב חשיבות המפלגות בישראל ישראל הוגדרה בעבר כמדינת מפלגות כי המפלגות מלאו תפקיד מפתח בהתנהלות המערכת הפוליטית והחברתית כמו בספורט, תעסוקה, חברה , שיכון ובריאות. עם השנים לאחר שנבנתה החברה בארץ והתפתחה המדינה , הרבה תפקידים עברו לטובת הביורוקרטיה הממשלתית. בשנות התשעים והלאה יש נטייה למפלגות כריזמטיות, אישיות המנהיג ממלאת תפקיד מכריע בבחירת המפלגה לפעמים אף יותר מהאידיאולוגיה והיקף התפקוד. מיון המפלגות בישראל (א) שמאל וימין כלכלי 1. החלוקה האידיאולוגית והסוציאלית- מבחינה רעיונית למפלגות השמאל- מצביעים הפרולטריון , תומכות במדינות רווחה, במיסוי פרוגרסיבי ובאופן כללי במעורבות המדינה במשק. נמנים איתם הקיבוצים והמושבים. ההסתדרות היא גורם משמעותי מבחינת המפלגות האלו, החשיבות שלה כמגינתם. למפלגות הימין- מצביעים הבורגנים, מעמד בינוני גבוה, הן מקבלות ומכירות בפערים כלכליים וחברתיים כלגיטימיים, מדגישות יוזמה פרטית ותחרות חופשית במשק שואפות לצמצם את מדינת הרווחה, שואפת להחליש את כוח ההסתדרות כנציגת העובדים. 2. מצביעים במפלגות השונות למפא"י- הצביעו פועלים אך גם בני מעמד בינוני, כבר לא רק מפלגת שמאל מבחינה סוציאלית לליכוד- הצביעו בורגנים אך גם הרבה פועלים למרכז- ציונים כלליים וליברלים מצביעים בין המעמד הבינוני והגבוה, שינוי היא גלגול הליברלים (ימין קיצוני) לדתיים- ש"ס ואגודת ישראל מצביעים מהשכבות הנמוכות ופועלים (ש"ס) , הם מבחינה כלכלית שמאל. 3. יחס להסתדרות מבחינה רעיונית מבטא קריטריון לחלוקת המפלגות בישראל בעקרון עד שנות ה-80' באמת מפלגות השמאל חתרו לחזק אותה ואילו הליכוד חתר להחליש אותה אך המהפך הגדול הוא ב- 94' כשרמון שובר את כוחה המסורתי ובעקבות הרפורמה שלו כל המפלגות נוטות לימין כלכלי. כיום מרבית המפלגות תומכות במדיניות ההפרטה וליברליזציה כלכלית לדוגמה מדיניות ממשלת רבין ואח"כ פרס שנקטו בהפרטה מסיבית , זה חלק מתהליך עולמי. (ב) ניציות ויונית (נץ מול יונה) מפלגות הימין נוקטות בגישה אקטיבית וצבאית ביחס לפתרון סכסוכים עם הערבים ותמיכה בארץ ישראל השלמה = ניציות. מפלגות השמאל נוקטות בפשרה טריטוריאלית ופתרון בדרכי שלום והבנה = יוניות. מפלגת הימין המסורתיות חרות והמשכה הליכוד נטתה מהסכמי קמפ- דויד שמאלה והשיא הוא כיום כשיש לליכוד נכונות לנסיגה מיהודה שומרון ועזה. מפלגת העבודה מאז ומתמיד נקטה במדיניות שמאל יונית והיא תמכה בעקרון בהקמת מדינה פלשתינאית מ- 92'. מפ"ם נתפסה כמפלגה היונית ביותר באופן מסורתי. כיום מפלגות הימין הקיצוני הן האיחוד הלאומי, ישראל ביתנו והמפד"ל ומפלגות השמאל המובהקות הן מר"צ (יחד) ואילו שינוי והמפלגות הדתיות ממוקמות במרכז. (ג) דתיות וחילוניות המפלגות הדתיות גם מבחינה רעיונית וגם מבחינה סוציולוגית: רעיונית- להפוך את המדינה למדינת הלכה / סוציולוגית- רוב גדול של המצביעים הם דתיים המפלגות החרדיות הן לא ציוניות והמפד"ל היא מפלגה ציונית. החלוקה במפלגות החילוניות היא: מפלגות אנטי דתיות- במרכזן שינוי ומרצ מפלגות פרגמטיות- כמו מפלגת העבודה מפלגות פרו דתיות- אוהדות דת כמו הליכוד והתחיה. (ד) מפלגות עדתיות הגדרה אידיאולוגית רעיונית: מפלגות עדתיות לא נושאות כדגל את הבדלנות העדתית, מדובר כאן יותר בכיוון של שיפור המצב מבחינה של קיפוח עדתי. מפלגות עדתיות בולטות: ש"ס, ישראל בעלייה, תמי של אבוחצרה. יש מפלגות בעלות דומיננטיות עדתית מסוימת שמרבית בוחריהן אשכנזים או מזרחיים כמו שינוי או מרצ שיש בהן אחוז גבוה של אשכנזים ובליכוד יש 70% בוחרים מזרחיים. (ה) יהודים- ערבים מתבסס על שסע לאומי. מפלגות ערביות במובהק הן: חדש, בלד, מדע לעומת זאת יש את המפלגות המעורבות שבדר"כ שייכות לשמאל הציוני: מפלגת העבודה ומרצ מפלגות יהודיות: הימין והדתיים ששם כמעט ואין ערבים. (ו) נושאי עיסוק חלוקה בין: מפלגות חד נושאיות- מתמקדות בנושא אחד לדוגמה שינוי מואשמת שהאידיאולוגיה שלה זה אנטי דתיות. מפלגות דו נושאיות- לדוגמה הפועל המזרחי ופועלי אגודת ישראל שהתמקדו בדת ובהתיישבות. מפלגות רב נושאיות- יש להן אידיאולוגיה מקיפה , מתעסקות בכמה נושאים הן בדר"כ מפלגות אנטגרציה, יש להן מקום גם בדעת, כלכלה, ביטחון ועוד לדוגמה מרצ ,הליכוד והעבודה. (ז) מפלגות ייצוג מול אינטגרציה מפלגות אינטגרציה- הן בעלות תפקוד רחב עם מס' חברים גדול , רמת מיסוד גבוהה ובעלות פעילות רציפה. לדוגמה כיום המפלגות הדתיות שהן בעלות רשת מערכת חינוך ומעורבות אינטנסיבית בחיי היום יום, יש להם מסגרות של ישיבות ולמפד"ל יש את גוש אמונים ההתיישבות ביהודה ושומרון. במידה מסוימת גם מפ"ם (מרצ, יחד) ומפלגת העבודה בקשר שלהן להתיישבות העובדת (קיבוצים ומושבים) ממלאות במידה מסוימת תפקיד של אינטגרציה. "תרבות משנה פוליטית או מפלגתית"- מערכת סמלים , מיתוסים, טקסים , ספרות וכו' של המפלגה. בישראל חל מעבר ממפלגות אינטגרציה המחייבות לאידיאולוגיה יותר ממפלגות הייצוג שהן פרגמטיות, ראליסטיות, ביצועיסטיות ממס' סיבות: 1. הביטול של התנועתיות- ביטחון , חינוך, תעסוקה, בריאות, הכל הפך לממלכתיות ולמפלגות אין יד בתחומים האלו יותר. 2. ירידת העיתונות המפלגתית והתחזקות העיתונות הפרטית (ידיעות אחרונות ומעריב) 3. ירידה במעמד תנועות הנוער 4. חוסר היכולת של המפלגות לשלוט בתקשורת הפרטית ההמונית – כולל טלויזיה וכבלים 5. החלשות הקשר בין הסקטור ההתיישבותי (מושבים וקיבוצים) למפלגת האם. 6. החלשות הקשר בין מועדוני הספורט למפלגת האם. (ח) מפלגות אישיות כריזמטיות מפלגות שקיומן וארגונן תלוי במנהיג .ברוב המקרים הן צמחו בעקבות פרישת אישים בכירים, בעלי כוח משיכה רב, ממפלגה קיימת, אם מסיבות אישיות ואם מסיבות אידיאולוגיות. היו גם מקרים שהן צמחו אוטונומית. חלקן נעלמו מהפה הפוליטית כשהאישיות המובילה נפטרה, הצטרפו למפלגות אחרות, או נטישת הפוליטיקה . לדוגמה שלומציון (אריאל שרון), יחד ( עזר ויצמן) , תלמ (משה דיין) צומת היא מפלגה כריזמטית. רוב המפלגות נוצרו מפרישה על רקע אידיאולוגי או מסכסוכים אישיים ומיעוטם צמח כמפלגה חדשה. (ט) מפלגות היסטוריות חדשות ועונתיות מפלגות היסטוריות- מפלגות מתקופת הישוב, חרות והמשכה הליכוד, מפא"י והמשכה המערך ומפלגת העבודה, אגודת ישראל , המזרחי והפועל המזרחי שהמשכן זה המפד"ל. מפלגות חדשות- לאחר קום המדינה , רצ, ש"ס ישראל בעלייה מפלגות עונתיות/ קיקוניות- צומחות ונעלמות במהירות , יחד, ד"ש רפ"י ( יחד של עזר ויצמן) (י) מפלגות מערכתיות ואנטי מערכתיות מפלגות מערכתיות- תומכות במשטר דמוקרטי ובסדר כלכלי חברתי ובמדינה יהודית הן למעשה כמעט כל המפלגות בכנסת. מפלגות אנטי מערכתיות- בתקופת הישוב האצל והלחי, כיום תנועת כך או התנועה האיסלאמית ,בלד , שס (תומכת במדינת הלכה) מפלגות חצי מערכתיות- רוצות שינוי מסוים פתרון של פשרה , אגודת ישראל, ש"ס המעבר בהגדרת המערכת המפלגתית הישראלית מחד מפלגתית לדו- מפלגתית (א) תקופה ראשונה 1949-1969 מתאפיינת כתקופה של מפלגה דומיננטית מפא"י, מאפיין אותה פער גדול בין המפלגה הדומיננטית לשאר המפלגות, וכתוצאה מכך שלטון ממושך והעדר אלטרנטיבות ממשיות . המפלגה הנ"ל שולטת בתפקידים המרכזיים בפוליטיקה ובכלל (רשויות מקומיות, ביורוקרטיה וכו') . היא נמצאת במרכז הציר של המערכת. (ב) תקופה שנייה- התערערות הדומיננטיות 1965-1973 מתחילים להצטמצם הפערים בין מפא"י לבין חרות, הדבר נגרם ממספר סיבות שבמרכזן הקמת גחל ( איחוד חירות וליברלים) ןהם צוברים עוצמה. רפי פורשת ממפאי וחלק מרפי מצטרף לימין, מפאי מאבדת מגודלה וממקומה כמפלגת הציר במרכז המערכת הפוליטית דבר שמביא להתערערות הדומיננטיות. (ג) תקופה שלישית 1973 – עד היום נוצרת מערכת דו גושית ( עידן האלטרנטיבה) , קיום מפלגה נוספת שבעלת סיכוי ממשי להחליף את השלטון כפי שקרה ב- 77' עם הליכוד. הסיבות למהפך: 1. מחדל יום הכיפורים 73' 2. תחושות קיפוח עדתי- הרבה מזרחיים נוטשים את מפאי ועוברים לליכוד 3. שחיתות וסיעוף במפלגת השלטון 4. סכסוכים אישיים בתוך מפאי סיכום השינויים במערכת המפלגתית בארץ השינוי במעמד המפלגות בארץ: איך הן הפכו ממפלגות המון למפלגות שלד (1) המדינה ממלאת את התפקידים שעד לכינונה המפלגות מלאו. (2) מימון המפלגות על ידי המדינה הוריד את החשיבות של גיוס חברים (מס חבר) (3) ירידת האידיאולוגיה, רואים את הביטוי של זה בשמות של המפלגות (4) חשיבות הפרגמטיזם נוכח האתגרים כמו עליה ומאבק באויב (5) עליית תקשורת ההמונים וחשיבות הסקרים והדגשת האישיות, האינדיבידואליזם ופחות את הנושא של האידיאולוגיות (6) החלשות המשמעת המפלגתית נוכח הדמוקרטיזציה במפלגות כשבמרכז הדמוקרטיזציה ניצב הפריימריס , כל חבר כנסת רץ בפני עצמו. גוש צירוף לא פורמלי של מפלגות קרובות מערכת דו גושית= זו מערכת פוליטית פרלמנטרית אשר יש בה שתי מפלגות עיקריות וסביבן קמות מפלגות לוויין הדו גושיות יכולה להיות מרכזית או קוטבית . המערכת קוטבית בנושאים חברתיים או בנושאי חוץ ובטחון. המערכת המפלגתית לאומיות תחושת שייכות לעם או ללאום . לאומיות היא גם אידאולוגיה השואפת ללכד את בני הלאום בטריטוריה משותפת, למתן עצמאות לאומה, לטיפוח תרבותה ולשמירה על ייחודה.
אתרים ממולצים     ספא     המאגר     סיכומים הפתוחה     רכב

Hamaagar.net/sikumim - Copyright© 2013 Powered by PHCDownload