עמוד ראשי
מאגר הסיכומים האוניברסיטה הפתוחה
החצר האחורית של הסטודנטים באו"פ

  the open university- a never ending story   


שלח/י את המשפט שלך

פרסום באתר המאגר

גם כאן תוכל למצוא את הפרסומת לאתר שלך

קישור ממומן - אתר המאגר

שלום שנה א

מעל ל-300,000 סטודנטים יפתחו היום (13/10/2013) את שנת הלימודית האקדמית ב-66 מוסדות להשכלה גבוהה בישראל, מתוכם 56,311 סטודנטים של האוניברסיטה הפתוחה!

תואר ראשון בניהול של האוניברסיטה הפתוחה

לימודי תואר ראשון של האוניברסיטה הפתוחה מכשירים את דור העתיד של מנהלי השיווק, הפרסום והתפעול של ישראל, שיטת הלימוד של האוניברסיטה הפתוחה מבטיחה בוגרים

תעודת הוראה

תעודת הוראה מתקבלת לאחר סיום לימודי הוראה ומעבר התמחות בתחום. התעודה מעניקה מקצוע לחיים, המאפשר סיפוק רב ותעסוקה בטוחה לאורך שנים

הלה"ב - העמותה לקידום השכלה בישראל (ע"ר)

עמותת הלה"ב הקימה מנוע חיפוש של מלגות על פי נתוני הסטודנט, נכון להיות מכיל בתוכו מנוע החיפוש קרוב ל-1,000 מלגות שמטרתן לסייע לסטודנטים לרכוש השכלה במו

מלגות האוניברסיטה הפתוחה

מימון תואר ראשון יכול להיות מעמסה כלכלית רצינית על כתפי הסטודנט או הוריו ולכן מציעה האוניברסיטה הפתוחה מגוון מלגות הניתנות על פי המצב הכלכלי או לפי הת

     חיפוש באתר המאגר!


פרסום באתר המאגר

הפרסומת שלך יכולה להופיע באתר המאגר! טקסט או באנר גרפי כאן ובכל מקום באתר

קישור ממומן - אתר המאגר

פרסום באתר המאגר

7,000 מבקרים יחודיים בחודש ולמעלה מ-1,000,000 דפים נצפים בשנה

קישור ממומן - אתר המאגר

פרסום באתר המאגר

מחירים מפתיעים ומגוון אפשרויות לפרסום ושיתוף פעולה באתר המאגר

קישור ממומן - אתר המאגר

הסטודנטים באוניברסיטה הפתוחה זקוקים לסיכומים שלך!
לחץ כאן כדי לשתף את הסיכום שלך במאגר!
 דף הבית » מאגר סיכומים האוניברסיטה הפתוחה » מדעי החברה - סוציולוגיה ואנתרופולוגיה » מבוא לסוציולוגיה (10134) » מבוא לסוציולוגיה - גרסא 7 - סיכום יחידה 02 - ארגון חברתי
מבוא לסוציולוגיה - גרסא 7 - סיכום יחידה 02 - ארגון חברתי
מחיר הורדת סיכוםחינם!!!
דרוג הסיכוםאין הצבעות  (0 הצבעות)   דרגו את הסיכום
משתמש מעלההסטודנטים באופ
הורדות514
צפיות2,085
סוג קובץZIP
גודל הקובץ(לא ידוע)
עדכון אחרוןJul 29, 2008 - 07:07
זמן הורדה משוער750Kbit:  0s  · 1Mbit:  0s  · 1.5Mbit:  0s  · 2Mbit:  0s

הורדת הסיכום תתאפשר בעוד כמה שניות
אם אתה רואה את ההודעה הזאת, אתה צריך לאפשר גאווה סקריפט בדפדפן שלך


   בכדי למנוע הורדות אוטומטיות מאתר המאגר, אנו נאלצים לבקש ממך להמתין כמה שניות לפני הורדת הקובץ


   דווח על לינק שבור
תקציר הסיכום
יחידה 2 –מעמד חברתי בסוציולוגיה קיימות שתי גישות יסוד המסייעות להבנת יחסי הגומלין במערכת החברתית: * הגישה האינטראקציוניסטית- יוצאת מחקר פעולת הגומלין החברתית בין יחידים וקבוצות. פעולה חברתית החוזרת על עצמה יוצרת דפוסי התנהגות וציפיות מוגדרות, והמערכת החברתית , על פי גישה זו היא תוצאה של קיום דפוסים וציפיות אלה. * הגישה המבנית- מניחה כי המערכת החברתית נתונה מראש. מערכת זו מורכבת מסטטוסים ומתפקידים, המעצבים ומכתיבים במידה רבה את התנהגותם של יחידים ושל קבוצות המקיימים ביניהם יחסי גומלין. סטטוס =מיצב תפקיד =התנהגות מצופה -הגישה הפונקציונלית -תגיד על אדם שהוא סטטוס (לדוגמא מנחה )או בתפקיד מסוים כי זהו המבנה -הגישה הסימבולית- תגיד שיש כאן עניין של הגדרת מצב בין המנחה לסטודנטים, דינמיקה של בעל התפקיד  כל אינטראקציה חברתית היא בעצם משא ומתן על הגדרת המציאות ולכן ברוב המקרים קיימת לפחות הסכמה כללית לגבי השאלה : מה קורה? מה המציאות?. המציאות תלוי לשינוי, לא קבועה מראש, תלויה בדרך שהאנשים מתייחסים אליה. סטטוס שיוכי/ הישגי סמלי סטטוס עצמאי/בולט מערך סטטוסים דימוי סטטוס קונפליקט סטטוס סטריאוטיפ אי הלימות סטטוס סטאטוס/ מיצב העמדה החברתית המוכרת שאותה תופס הפרט, " מקומו של אדם במערכת חברתית מסוימת" לדוגמא: מורה, תלמיד, מנהל, מזכירה, שרת. הסטאטוס קובע מי ומה אנחנו יחסית לאחרים. הסטאטוס משמש גם מרכיב מפתח של הזהות החברתית (לדוגמא עמדה תעסוקתית). מאפיינים: 1. כל סטאטוס כרוך בשורה של חובות, זכויות וציפיות. הסטאטוס של אדם בכל מסגרת חברתית מנחה את התנהגותו. 2. לסטאטוס (ולא לבעל הסטאטוס נלוות יוקרה חברתית מסוימת ומשאבים חברתיים אחרים כמו :סמכות ,השפעה וכסף. סטטוס/ מיצב הישגי עמדה חברתית שאדם נוטל לעצמו מרצונו ואשר משקפת את יכולתו ומאמציו האישיים. אדם רוכש אותו באמצעות פעולה מכוונת. דוגמא למיצבים הישגיים של אדם בחברה מודרנית :מקצוע, מעמד חברתי והשכלה דוגמא למיצבים הישגיים פחות: נוסע באוטובוס, לקוח במכולת מיצב שיוכי עמדה חברתית המוקנית לאדם מלידה או ניתנת לו שלא מבחירתו במהלך חייו .מוענקת לפרט בלי שיבצע כל פעולה על מנת לקבלו, ובמידה רבה ללא התחשבות ברצונו. המיצבים השיוכיים מתחלקים לשני סוגים: א. מיצבים קבועים שאינם ניתנים לשינוי כמו גזע ומין ב. מיצבים המוענקים לאדם כמיצב התחלתי אך הוא מסוגל לשנותם אם רצונו בכך כמו דת, לאום, מעמד חברתי התחלתי . סטטוס בולט סטטוס בעל חשיבות מיוחדת לקביעת הזהות החברתית, העשוי לעיתים לעצב את כל חייו של אדם. עבור בני אדם רבים עיסוקם הוא הסטטוס הבולט שלהם, שכן הוא משקף במידה רבה את ריקעם החברתי, השכלתם והכנסתם. לדוגמה: יש מאפיינים חיוביים כמו אדם יפה תואר או איש קבע במדים אך יש גם מאפיין שלילי כמו מחלה קשה, אדם מגמגם . סטטוס עצמאי בעל משמעות בסיטואציה או בזמן מסוים, אין השלכות לגבי סיטואציות חברתיות אחרות לדוגמה: סבא/סבתה הם סטטוס רק לגבי המשפחה. מערך סטאטוסים= מערך מיצבים כל הסטאטוסים שיש לאדם בזמן נתון. מכיוון שאדם שייך בעת ובעונה אחת לקב' ומערכות חברתיות רבות יש לו גם סטטוסים רבים המהווים יחש את מערך הסטטוסים שלו. מערכי סטאטוסים אינם רק מסתעפים לכיוונים רבים אלא גם משתנים לאורך מסלול חיינו לדוגמא: הצטרפות לארגון או מציאת משרה מרחיבים את מערך הסטאטוסים שלנו ואילו פרישה מפעילויות מצמצמת אותו. אנשים משיגים ומאבדים עשרות סטאטוסים במשך חייהם. אדם שייך בעת ובעונה אחת לקבוצות ולמערכות חברתיות רבות . לדוגמא: אדם יכול להיות פרופסור , אב, בן, חבר במועדון, שחקן כדורגל קונפליקט סטאטוס/מיצבי קונפליקט סטאטוס= נוצר כאשר ריבוי סטאטוסים (מיצבים) מעורר מתח כאשר אדם נאלץ לבחור בסיטואציה נתונה בין שני סטאטוסים השייכים לו. קונפליקט בין סטטוסים= קונפליקט תפקידים- כשלי כבן אדם אחד יש קונפליקט בתוך מערך הסטטוסים שלי . לדוגמא: אני צריכה ללמד ואין לי בייבי סיטר לילדים. לפקיד יש עבודה רבה במשרד והבוס שלו מבקש ממנו להישאר שעות נוספות (סטטוס של פקיד) אך באותה העת יש בבית הספר של ילדו ישיבה של ועד ההורים (סטטוס של חבר ועד)- הקונפליקט הוא בין מחויבותו למשרד לבין עתיד ילדיו. הגדרת מצב אינטראקציה חברתית בין שני משתתפים או יותר מחייבת הסכמה בדבר הגדרת המצב – המציאות שמתייצבת ביניהם ,הסטטוסים והתפקידים של כל אחד מן המשתתפים. כיצד אוספים מידע על שותפים לאינטראקציה: 1. מקור מידע אחד הוא המסגרת החברתית שבה אנו נמצאים. אם אנו בבית חולים ורואים אדם עם חלוק לבן וסטטוסקופ אנו נתאים את התנהגותנו למצב הקיים. 2. סמלי סטטוס סמל סטאטוס סמל סטאטוס= כאשר רוצים לאסוף מידע על שותף לא מוכר לאינטראקציה החברתית נעזרים בסמלי סטאטוס המעידים על עמדתו במסגרות חברתיות שונות. דוגמאות לסמלי סטאטוס שיכולים לתת מידע חשוב על האיש, עמדתו בעבודה וסוג תפקידו: פריטי לבוש מיוחדים, אביזרים, תוויות, סגנון דיבור ( אוצר מילים ומבטא יתנו מידע על רמת השכלתו ומוצאו), אביזרים המאפיינים את סביבתו החיצונית (גודל משרד, ספרים, טלפונים). לדוגמה: סטטוס של מנהל חברה- ילבש בגדי מותגים, יענוד שעון יקר, ינהג במכונית חדישה , יהיה לו משרד גדול, תהיה לו מזכירה, ילבש חליפה, תיק עסקים, אוצר מילים גבוה.  סמלי סטטוס יכולים להיות פורמלים או בלתי פורמלים : פורמלים: שוטר, בגדי צבא בלתי פורמלים: חליפה, עניבה  גופמן- סוציולוג מתוך גישת האינטראקציה הסימבולית טוען שמה שאנו עושים באינטראקציה שלנו זה כמו שחקנים, הוא מבחין בין סמלי סטטוס שאדם מעביר במכוון ,במודע על מנת ליצור רושם שהאדם התכוון אליו לסמלים שאדם מקרין מבלי שהוא מתכוון אליהם. דימוי סטאטוס דימוי סטאטוס = בכל חברה קיימים דימויי סטטוס מקובלים שאפשר לאסוף בעזרתם מידע על הזולת. מניחים הנחות איזה עוד סטטוסים יש לאדם .דימויי הסטטוס האלה קובעים כי אדם בעל סטטוס בסיסי א' לדוגמה: ראש ממשלה , קרוב לודאי שהוא גם בעל סטטוסים ב' –חבר כנסת, ג'- בעל אזרחות ישראלית ו-ד'. לדוגמה מחקר שנערך בין קב' מורות: לקב' אחת נתנו מבחן עם שם של תלמיד "אבוטבול" ולקב' השנייה את אותו הבמחן עם השם " גיל רובינשטיין" הציון היה שונה בין שתי הקב' אבוטבול הוציא ציון נמוך יותר – יש כאן סטריאוטיפ של שם צירופי סטטוסים אלה נקבעים לעיתים בחוקים ובתקנונים. בדרך כלל דימויי סטטוס מבטאים נורמות חברתיות בלתי פורמליות. דימויי סטטוס כרוכים בדרך כלל בשורה של תכונות אישיות המיוחסות לבעל הסטטוסים. סטטוס של מנהל חברה- סטטוס א' – גבר , סטטוס ב' – נשוי ובעל משפחה דימויי הסטטוס כרוכים בדרך כלל בשורה של תכונות אישיות, המיוחסות לבעל הסטטוסים- סטריאוטיפ. הצירוף של דימויי סטטוס ותכונות אישיות מכונה סטריאוטיפ הסטיאוטיפ הוא כי יעיל המסייע להשלים את תמונת הסטטוס של אדם שעימו מבקשים לקיים אינטראקציה חברתית אך הוא יכול להיות מסוכן כשמצרפים למערך הסטטוסים של אדם גם תכונות אישיות שליליות. לדוגמא: אדם גר ברמת אביב- הדימוי הוא שהוא בן למשפחה עשירה והסטריאוטיפ הוא שהוא שחצן. יתרונות- דרך הסמלים האדם יודע מי עומד מולו ואיך להתנהג איתו דבר שעוזר לנו לאינטראקציה בין האנשים חסרונות- מגביל את האינטראקציות (אנשים נוטים לנהל אינטראקציות רק עם מי שנראה להם בסדר ולא עם מי שנראה חשוד) , פוגע בשוויון הזדמנויות, פוגע בזכויות הפרט, הסטראוטיפ מקשה על האדם לבטא את עצמו כפי שהיה רוצה כי קודם כל תופסים אותו כ___ ואח"כ כאדם.  חוקרים ישראלים בדקו באיזה מידה , מידע הבוסס על סטריאוטיפים משפיע על ההתנהגות שלנו ועל הציפיות שלנו מהזולת. אי- הלימות סטטוס אי הלימות סטטוס= סטטוס בלתי מאוזן= סטטוס בלתי מגובש- חוסר אחידות ביוקרה, המוענקת לסטטוסים השונים של פרט מסוים. אנשים הזוכים ליוקרה גבוהה רק בחלק מן התחומים ובאחרים יוקרתם נמוכה לדוגמא אדם שהתעשר מהר אך השכלתו נמוכה. דרכים להיחלצות ממצבים כאלו: א. נטרול הסטטוס הנמוך באמצעות פנייה למסגרות חברתיות שהן אין לו משמעות ב. אימוץ דעות וערכים השוללים את המבנה החברתי שבו נקלעו למצבם הבעייתי. הם ייטו להיות בעלי שאיפות לשינוי חברתי כללי שאחד מביטויו יהיה ביטול ההיררכיות הקיימות בתחום הגזע, המין וכדומה. לדוגמה: הצלחתו היחסית של עורך הדין מן המוצא האתיופי היא על רקע קשייהם של כלל בני העדה האתיופית לזכות בייצוג משפטי הולם במדינת ישראל וכל זאת בשל כך שלעורך הדין יש סטטוס בלתי מאוזן , הוא מנסה להציג את עצמו כבעל יוקרה גבוהה (מתעלם מהסטטוס נמוך היוקרה שבמערך הסטטוסים שלו- מוצאו האתיופי) ואילו הסביבה (בית המשפט, סנגורים, שופטים ואף הלקוחות) מגלים נטייה חזקה להתייחס אליו לפי הסטטוס הנמוך שלו- מכיוון שהוא אתיופי, הוא יכול להבין אותם ולכן הוא גם מייצג אותם, ושולחים אותם אליו. שותפיו לתפקיד מתייחסים אליו כאל אתיופי (סטטוס נמוך) ולא כאל עורך דין (סטטוס גבוה). לדוגמה: רופא שחור רופא- סטטוס גבוה שחור- סטטוס נמוך מה ההבדל בין אי הלימת סטטוסים לקונפליקט סטטוסים? אי הלימת סטטוסים זה מסטריאוטיפ , תמיד גובה היוקרה מול נמיכות היוקרה- לדוגמה: אשה, אם ל-10 ילדים, רופאה, יהודיה מאתיופיה, עולה חדשה, בת 30, גרה בסביון. בקונפליקט הסטטוסים זה ציפיות שונות מאדם בעל סטטוסים שונים- אמא שצריכה לטפל בילד שלה והיא סטודנטית שחייבת ללכת למבחן תפקיד חיבוק תפקידי/ מרחק תפקידי נטישת תפקיד קונפליקט תפקידי מערך תפקידים תפקיד תפקיד= "ההתנהגות המצופה מאדם בעל סטטוס מסוים" תפקיד הוא הצד הביצועי של הסטטוס אין בהכרח התאמה מלאה בין ההתנהגות המצופה מבעל הסטטוס להתנהגותו בפועל. ניתן לראות את התפקיד כביטוי דינמי של הסטטוס: אנשים אוחזים בסטטוס ומבצעים תפקיד. בכל חברה דרך מילוי התפקיד משתנה על פי אישיותו המיוחדת של הפרט , אם כי חברות מסוימות מתירות חירות אישית רבה יותר משל אחרות.  סטטוס מתייחס להיבט הסטטי – איפה נמצא האדם במערכת החברתית תפקיד מתייחס להיבט הדינמי- מה מצופה מהאישיות לדוגמה: סטודנט- ללמוד, לעבור מבחן אמא- לתת דמי כיס, לתמוך בילד  כשאנו מדברים על תפקיד לתפקיד יש שלושה מרכיבים: 1. הגדרה פורמלית- הדרישות או הציפיות הבסיסיות שמופנות אל בעל התפקיד 2. תפיסת התפקיד- מתייחסת להגדרה האישית של בעל התפקיד לגבי דרך ביצוע התפקיד 3. מערכת של אילוצים או הזדמנויות שקיימים במצב מסוים ויכולים להשפיע על ביצוע התפקיד מערך תפקידים שותפי תפקיד (מערך תפקידים)= מספר תפקידים הצמודים לסטטוס אחד. מאחר שלכולנו יש מערך סטטוסים – כולנו אוחזים בסטטוסים רבים בעת ובעונה אחת- חיי היום יום הם ערבוביה של תפקידים רבים. קונפליקט בין תפקידים= ציפיות שונות משותפי תפקיד נקרא גם מתח תפקידי  הציפיות שמפנים שותפי התפקיד לבעל הסטטוס, לפעמים שותפי התפקיד מפנים ציפיות סוטרות או מנוגדות זו זלזו ובמקרה כזה בעל הסטטוס צריך להחליט למי משותפי התפקיד הוא צריך להענות קונפליקט תפקידי קונפליקט תפקידי קונפליקט תפקידי= אי התאמה בין תפקידים הנובעים משני סטטוסים או יותר כאשר ציפיות של שותפי תפקיד אינן עולות תמיד בקנה אחד על האובייקט להחליט בכל מקרה כיצד יתנהג. אנו חשים בקונפליקט תפקידי כשאנו מנסים להיענות לתביעותיהם של הסטטוסים הרבים שלנו ומוצאים עצמנו נמשכים לכיוונים מנוגדים. לדוגמה: קונפליקט תפקידי ביני לביני , להקשיב לשותף תפקידי זה או אחר כמו שחבר ללימודים רוצה להעתיק ממני אך באו"פ אוסרים זאת. המבנה של האו"פ יוצר את הקונפליקט עם כל שותפי התפקיד שלו ולכן הקונפליקט הוא של עוד סטודנטים. אם זהו קונפליקט מבנה אז גם הפתרון יבוא מן המבנה, מי שיש לו יותר כוח והשפעה הוא זה שמחליט (באו"פ זה למנחה ) לדוגמה: אחות בבית חולים שנקרעת בין הדרישות של מנהל המחלקה לבין דרישות החולים  רוברט מרטון- תאוריה פונקציונליסטית מרטון מציע מס' פתרונות להתמודדות עם הקונפליקט התפקידי, לדעתו הקונפליקט התפקידי נוצר מתוך המבנה החברתי ולכן הם הפתרון יבוא מתוך המבנה החברתי. 1. הוא מציע שבעל תפקיד יכוון את התנהגותו על סמך הציפיות של שותף התפקיד שהמעורבות שלו בתפקידו היא הגבוהה ביותר. 2. הוא מציע שבעל תפקיד יכוון את התנהגותו על סמך הציפיות של שותף התפקיד שיש לו את ההשפעה המירבית כמו המנהל 3. ציפיות מנוגדות משותפים שונים יכולות להקטין את ההשפעה שלהם 4. בעל התפקיד צריך לשאוף לתמיכה משותפי תפקיד דומים. 5. אפשר לצמצם את מערך התפקידים ז"א לא להתחשב בשותפי התפקיד שלי בגישה הפונקציונליסטית יש סטטוסים ותפקידים שלא נוצרים יש מאין. יש להם מקום מוגדר בחברה והאדם מקבל את מה שכבר קיים.  דוגמה: גיל שותפי תפקיד קונפליקט תפקידי (מלצר) קונפליקט סטטוס מערך סטטוסים - לקוחות - לשרת לקוחות בסבלנות יש לו מבחן באוניברסיטה ויש לו גם משמרת בעבודה אז מה הוא יעשה ??? סטודנט - מנהל - לעבוד במהירות ויעילות ישראלי - שאר המלצרים - לחלוק טיפים רווק צעיר מלצר יהודי חיבוק תפקידי חיבוק תפקידי =אימוץ שלם של תפקיד ,מצב בו אנו מבצעים תפקיד מתוך רצון, השלמה והזדהות. במצב זה מתקיימים שני התנאים הבאים: א. היחיד מגלה רצון לבצע את התפקיד ולהזדהות עמו ב. היחיד מפגין יכולת לבצע את התפקיד מרחק תפקידי מרחק תפקידי= מצבים חברתיים בהם הפרט נאלץ למלא תפקידים מסוימים שאין הוא שלם עמם או שאינו מסוגל להזדהות עמם. במצבים אלה יכול הפרט לבצע את התפקיד כהלכה, אך עם זאת יהיו בהתנהגותו רמזים לחוסר ההתאמה בין הדימוי העצמי שלו לתפקיד שהוא מבצע. רמזים אלה יכולים להיות מופנים כלפי שותפיו לתפקיד וכלפי הקהל הנוכח במצב הנדון, אך אינו משתתף בו באופן פעיל.  יש תפקידים שניתן לבצע אותם למרות שהם מבוצעים מתוך מרחק תפקידי לדוגמה: פרופסור שבמסגרת קיצוצים מבקשים ממנו לבדוק תיקים של סטודנטים אך הוא אינו רואה זאת בעין יפה ומתבדח על העניין בתור רמז לחוסר התאמה בין הדימוי העצמי שלו לתפקיד שהוא מבצע. נטישת תפקיד תהליך שבו אנשים מנתקים עצמם מתפקידים חברתיים חשובים. לדוגמה: אדם נשוי שמתגרש- הוא עוזב את תפקיד הבעל. הלן פוקס אבאו- סוציולוגית שמנתחת את נטישת התפקיד לדעתה אנשים מתחילים בתהליך של נטישת תפקיד כאשר מתעוררים בהם ערעורי "כפירה" לגבי חייהם הנוכחים . בשלב הבא מתעוררות ספקות לגבי הרצון להמשיך לשאת באותו תפקיד ובמקביל נשקלות אפשרויות אלטרנטיביות עד לשלב בו הם נוטשים את התפקיד. הלן מציינת שלמרות נטישת התפקיד, התפקיד עדיין ממשיך להשפיע על חייהם של נוטשי התפקיד. דוגמה: אדם דתי שחזר בשאלה נוטש את תפקידו כדתי אבל ממשיך אח"כ אולי לא לאכול ,אוכל לא כשר וזו הדוגמה להשפעה על המשך החיים. גישה אינטראקציונית מתייחסת לאדם עצמו, איך הוא רואה או מפרש את התפקיד . אנו חוזרים לאותה נקודה שאין מציאות אחת אלא הבנייה סימבולית. חייבים להגדיר את הגדרת המצב המשותפת –שהתפקיד יהיה מוסכם על אחרים, מאושר על ידי הקבוצה. אנשים יוצרים את התפקידים והסטטוסים. מסגרת הסטטוס והתפקיד תוחמת את הגבולות שבתוכם הפרט פועל. המציאות נזילה היא משתנה כל הזמן. תיאורית התפקיד לפי פיטר ברגר ותומאס לקמן ניסיון מעניין לשלב את הגישה המבנית ( המגדירה את התנהגות האדם במונחים דטרמיניסטיים כמעט- כביצוע תפקיד נתון מראש) , עם הגישה האינטראקציוניסטית ( המגדירה את התנהגות האדם כתוצאת תהליך מתמשך של קח ותן , יצירת אד הוק ( לשם כך, לצורך עניין מסוים) גמישה ומשתנית). אנו נולדים לתוך חברה , היא נכפית עלינו במידה רבה ומכתיבה את פעולותינו. החברה אף משולה לבית סוהר ואנו ממלאים תפקידים קבועים הקיימים במערכת החברתית. מצד אחד, אין אנו רובוטים מתוכנתים, וקיים תמיד תחום הרשאה שבתוכו באים לידי ביטוי ההבדלים האישיים בתפיסת התפקיד ובביצועו. החברה קובעת מהו התפקיד, ההתנהגות המצופה. אך אנו לא רובוטים ולכל אחד יש מקום לעצב ולהגדיר את המצב באופן שונה לסיטואציה בה הוא נמצא. לא ניתן כל הזמן להבנות מציאות חדשה, כשנולדנו הכל היה מובנה ואנו נולדנו לתוך התכתיבים הללו. לדוגמא: A ו-B הם גבר ואישה , ובמרוצת שהותם על אי בודד יוולדו להם ילדים ויווצר מצב חדש: לגבי הילדים כבר קיימים דפוסי התנהגות שנוצרו על ידי הוריהם כעובדות חברתיות והם (הילדים) ילמדו את הדרך המקובלת למלא תפקידים חברתיים מסוימים תוך כדי תהליך החיברות. לילדים יהיה חלק מוגבל בלבד ביצירה החברתית (או בהבנייה החברתית) של המציאות שבתוכה יפעלו. הבנייה חברתית של המציאות התהליך היצירתי שבאמצעותו אנשים מעצבים את המציאות על ידי אינטראקציה חברתית. מכונה גם בשם הבנייה חברתית של המציאות. זהו מעין משא ומתן על הגדרת המציאות. התיאומה של תומאס מצבים שאנו מגדירים כממשיים הופכים לממשיים בתוצאותיהם  תומס טוען שההתנהגות האנושית היא אינה תוצאה של מצב אובייקטיבי כלשהו אלא תוצר של הגדרות המצב של המשתתפים באותה מציאות. אתנומתודולוגיה אתנו =עם מתודולוגיה= שיטות מחקר חקר האופן שבו אנשים מפרשים את חייהם היום-יומיים. מפתחה הראשי היה הרולד גרפינקל שרצה לחקור כיצד אנחנו מפרשים לעצמנו אין ספור מצבים מוכרים, שבירת המובן מאליו. הדרך היעילה היחידה לחשוף את האופן שבו אנו מפרשים את המאורעות היא על ידי הפרה מכוונת של כללי המשחק.  גרפינקל ניסה להראות שההסכמה על הגדרת המצב חייבת להיות במציאות ביחסים חברתיים. הגישה הזאת מנסה בעצם לבחון מערכות חברתיות מסוימות. המערכת החברתית היא מסגרת שבה מקושרות יחד קטגוריות חברתיות שונות ברשת של יחסי הגומלין.
אתרים ממולצים     ספא     המאגר     סיכומים הפתוחה     רכב

Hamaagar.net/sikumim - Copyright© 2013 Powered by PHCDownload