עמוד ראשי
מאגר הסיכומים האוניברסיטה הפתוחה
החצר האחורית של הסטודנטים באו"פ

  the open university- a never ending story   


שלח/י את המשפט שלך

פרסום באתר המאגר

גם כאן תוכל למצוא את הפרסומת לאתר שלך

קישור ממומן - אתר המאגר

שלום שנה א

מעל ל-300,000 סטודנטים יפתחו היום (13/10/2013) את שנת הלימודית האקדמית ב-66 מוסדות להשכלה גבוהה בישראל, מתוכם 56,311 סטודנטים של האוניברסיטה הפתוחה!

תואר ראשון בניהול של האוניברסיטה הפתוחה

לימודי תואר ראשון של האוניברסיטה הפתוחה מכשירים את דור העתיד של מנהלי השיווק, הפרסום והתפעול של ישראל, שיטת הלימוד של האוניברסיטה הפתוחה מבטיחה בוגרים

תעודת הוראה

תעודת הוראה מתקבלת לאחר סיום לימודי הוראה ומעבר התמחות בתחום. התעודה מעניקה מקצוע לחיים, המאפשר סיפוק רב ותעסוקה בטוחה לאורך שנים

הלה"ב - העמותה לקידום השכלה בישראל (ע"ר)

עמותת הלה"ב הקימה מנוע חיפוש של מלגות על פי נתוני הסטודנט, נכון להיות מכיל בתוכו מנוע החיפוש קרוב ל-1,000 מלגות שמטרתן לסייע לסטודנטים לרכוש השכלה במו

מלגות האוניברסיטה הפתוחה

מימון תואר ראשון יכול להיות מעמסה כלכלית רצינית על כתפי הסטודנט או הוריו ולכן מציעה האוניברסיטה הפתוחה מגוון מלגות הניתנות על פי המצב הכלכלי או לפי הת

     חיפוש באתר המאגר!


פרסום באתר המאגר

הפרסומת שלך יכולה להופיע באתר המאגר! טקסט או באנר גרפי כאן ובכל מקום באתר

קישור ממומן - אתר המאגר

פרסום באתר המאגר

7,000 מבקרים יחודיים בחודש ולמעלה מ-1,000,000 דפים נצפים בשנה

קישור ממומן - אתר המאגר

פרסום באתר המאגר

מחירים מפתיעים ומגוון אפשרויות לפרסום ושיתוף פעולה באתר המאגר

קישור ממומן - אתר המאגר

הסטודנטים באוניברסיטה הפתוחה זקוקים לסיכומים שלך!
לחץ כאן כדי לשתף את הסיכום שלך במאגר!
 דף הבית » מאגר סיכומים האוניברסיטה הפתוחה » מדעי החברה - חינוך » פסיכולוגיה בחינוך (10125) » פסיכולוגיה בחינוך - לירון - סיכום שיעור 03
פסיכולוגיה בחינוך - לירון - סיכום שיעור 03
מחיר הורדת סיכוםחינם!!!
דרוג הסיכום5/5  (2 הצבעות)   דרגו את הסיכום
משתמש מעלההסטודנטים באופ
הורדות725
צפיות2,733
סוג קובץZIP
גודל הקובץ(לא ידוע)
עדכון אחרוןOct 24, 2008 - 14:29
זמן הורדה משוער750Kbit:  0s  · 1Mbit:  0s  · 1.5Mbit:  0s  · 2Mbit:  0s

הורדת הסיכום תתאפשר בעוד כמה שניות
אם אתה רואה את ההודעה הזאת, אתה צריך לאפשר גאווה סקריפט בדפדפן שלך


   בכדי למנוע הורדות אוטומטיות מאתר המאגר, אנו נאלצים לבקש ממך להמתין כמה שניות לפני הורדת הקובץ


   דווח על לינק שבור
תקציר הסיכום
9.4.2006 פסיכולוגיה בחינוך שיעור מס' 3: המשך גורמי הנעה: היום בשיעור: 1. שיטות מחקר – השוואה בין מערך מחקר מתאמי לניסויי. 2. חרדה. 3. מקדונלד/ השכיחות וההשפעות... 4. סקרנות. 5. ווינר/ ההיסטוריה של חקר המוטיבציה בחינוך. 1. שיטות מחקר: את מערך המחקר אנו קובעים לפי ההשערה שלנו, האם קובעים לגבי קשר בין משתנים או לגבי סיבתיות. כשאנו באים להסיק מסקנות לגבי קשר, זה הרבה פשוט כי מספיק לי להראות כי שני המשתנים מופיעים ביחד ביותר מקרים ממקריות טהורה. כאשר מדברים על סיבתיות, הקשר מורכב יותר חייבים להראות סיבה ולהראות כי המשתנה המסביר הוא הסיבה למשתנה המוסבר. כאשר מדברים על סיבתיות מדובר במערך מחקר ניסויי. כאשר מדברים על קשר מדובר במערך מחקר מתאמי. השוואה בין מערך מחקר מתאמי לניסויי: נבדוק את הטענה: "מצב רוח טוב מעלה את הנכונות לעזור לזולת" מתאמי ניסויי שאלת המחקר האם יש קשר האם יש קשר בין מצב רוח טוב ועזרה לזולת. האם משתנה X משפיע על Y האם מצב רוח טוב מעלה את הנכונות להגיש עזרה? מידת השליטה במשתנה המסביר אין שליטה במשתנה המסביר, רק מודדים אותו. אני צריכה לשלוט במשתנה המסביר, שהוא יקדים בזמן (לתוצאה) ולהוכיח שזו הסיבה שאין הסברים חלופיים. שמות המשתנים משתנה מסביר = משתנה ייחוס, זהו משתנה נתון שהנבדק מגיע איתו. משתנה מסביר = משתנה בלתי תלוי. משתנה מוסבר= משתנה תלוי. מידת העניין בהבדלים בין אישיים בין קבוצות הבדלים בין הנבדקים. אני מעוניינת בהבדלים בין קבוצות. יתרונות/חסרונות יתרונות: קרוב יותר למציאות. ניתן לבדוק משתנים שלא ניתן לבצע עליהם מניפולציה. חסרונות: לא ניתן להסיק על סיבתיות. יתרונות: סיבתיות, קיימים סוגים שונים של בקרה. חסרון: מצומצם וצר ולעיתים רחוק מהמציאות. יישומים בשדה המחקר שדה מחקר מעבדה 2. חרדה: בעמוד 52 בספר הקורס ועמוד 60 במדריך. חרדה: מצב ריגושי שמתבטאת בתופעות פסיכולוגיות ופיזיולוגיות. מבחינה פיזיולוגית – מתבטא בעוררות גבוהה – הזעה, קצב לב מוגבר. מבחינה פסיכולוגית – מתבטא בתחושות פסיכולוגיות של חשש, דאגה מאי וודאות, מצב בלתי נעים, משהו לא טוב שיקרה לי – מדברים על חשש מאיום לעצמי. קיימת סכנה, או איום לעצמי שאנו חוששים ממנו. המצב הפיזיולוגי הוא מצב שרובנו חווים אותו, המצב הפסיכולוגי הוא אישי לכל אחד. סוגי חרדה: - מצבית – זו חרדה נורמלית. זו תחושה העולה במצב שעלול לגרום לתוצאות לא נעימות. כמו מצב של בחינה. בבחינה אם ניכשל או נצליח יש איום לערך העצמי. זה מודד את הביצועים שלנו ולכן מעורר בנו חרדה. שככל שהמבחן יותר חשוב ויותר משמעותי, אנחנו נהיה בחרדה גדולה יותר. גם אם נוצרת התניה כזו שכל מבחן יוצר חרדה גם אם הוא הכי שולי ולא משמעותי בעולם. החרדה תהיה מצבית היות ומדובר בדבר חולף והחרדה עוברת. - מוכללת – חרדה נוירוטית. תכונת אישיות כללית שמאופיינת ברמה גבוהה יחסית של חרדה שהאדם כל הזמן נתון בה. אני בנאדם שכל הזמן מסתובב עם חרדה פנימית של סכנה. אני משקיעה הרבה אנרגיות על מנת להימנע מהמצב הזה, במקום להשקיע אנרגיות בדברים אחרים. הפוביות הן למעשה חרדה מוכללת אשר האדם מנסה למקד בנושא מסוים על מנת לשלוט בחרדה שלו. 2 סוגי טיפול בחרדה: הגישות הללו באות לתת פיתרון לפוביות – חרדות נוירוטיות: * הגישה הביהביוריסטית – קוגנטיבית – שיטת הדה-סנסטיזציה, דברים נוצרו מהתניות, הפוביה הזו נוצרה מכך שהייתה מקושרת לגירוי שעורר בו תחושה שלילית, לכן מדובר בחשיפה בהדרגה לנבדק. הכיוון הוא ליצור התניה /למידה חדשה. * הגישה הפסיכודינאמית – גישה זו אומרת שמה שמניע אותנו זה דחפים מולדים לא מודעים. הגישה לחרדה תהיה שאותה חרדה המתרכזת סביב פוביה, יש לה סיבה שהיא לא מודעת ואם נעלה למודעות את אותה הסיבה, אז תפטר החרדה ועמה תעלם הפוביה. הפוביה היא רק סימפטום לבעיה. הפחד הוא ממשי וקורה עכשיו. החרדה היא ציפייה לעתיד. מדידת חרדה: 1. היבט פסיכולוגי – אפשרי דיווח באמצעות שאלונים. מדברים על דבר סובייקטיבי, ילדים בבית ספר צריכים לדווח על משהו מתחום מסוים. קיימת בעייתיות של הדיווח, לא מהימן. כדי להתמודד עם בעיות הדיווח מכניסים לשאלונים גם סולמות שקר וכך יכולים לבדוק את רמת הרצייה החברתית. 2. היבט פיזיולוגי – ניתן באמצעות אלקטרודות, אך לא ממש מציאותי. חוק יורקס – דודסון: (1908) הגרף הזה מראה כי צריכה להיות רמת חרדה מסוימת על מנת להצליח בבחינה. חרדה והמורה: 1. להתחיל ממשימות פשוטות + לאתר תחומי חוזק  ציפייה להצלחה. 2. המורה צריך לעורר רמה מסוימת של חרדה ולהיות ער להבדלים הקוגניטיביים בין התלמידים שלו, על מנת שידע להרגיע בהתאם לילד. 3. מקדונלד/ השכיחות וההשפעות של חרדת בחינות אצל ילדי ביה"ס: המאמר משנת 2001. המאמר עוסק בשתי נקודות מרכזיות: השכיחות עד כמה נפוצה וההשפעה של חרדת הבחינות על הישגים. אבסטרקט: במאמר אנו רואים קשר שלילי בין החרדה לביצועים, כאשר הוא מדבר על גורמים בין אישיים וסביבתיים, כלומר סביבת המבחן עצמו ובתנאים בו הוא מתרחש, כמו כן המאמר דן במגבלות השיטה ובמסקנות ממאמר זה. מדובר במאמר סקירה ולכן הם מביאים מספר מחקרים שנעשו בעבר בנושא זה. מבוא: במבוא החוקרים מנסים לשכנע אותנו שהנושא חשוב מספיק כדי שנדבר עליו. החוקרים לא כל כך תמימי דעים לגבי ההשפעות על חרדת בחינות ולכן לא הגיעו להוכחות חותכות. הבעיה העיקרית הייתה המדגמים שלקחו. הם טענו כי המכללות אינן מדגם מייצג וכי צריך לדגום תלמידי ביה"ס. מקדונלד מגדיר חרדת בחינות: מצבים בהם הביצועים שלנו עומדים להערכה, ומצבים כאלו יוצרים איום על ההערכה העצמית שלנו. כאשר נוצר איום כזה, אנו מגיבים בתגובות ריגושיות. אם אנו בעלי ביטחון וחשיבה כי נצליח, אנו נחווה תגובות ריגושיות חיוביות ולהפך. הטענה היא כשמדובר בחשש להערכה שלילית, אנו יכולים להכניס אותו תחת פוביה חברתית – פחד בולט ומתמיד ממצבים חברתיים העלולים לגרום למבוכה – חרדת בחינות הוא איזשהו פחד מתמיד ויש פה חשש להערכה של הביצועים שלנו ולכן הוא נכנס תחת פוביה חברתית. הגדרת חרדת בחינות על פי ה- DSM: חרדה מוכללת הנכנסת בתוך פוביה חברתית. השכיחות של חרדת בחינות: מה מעלה או יוצר את חרדת הבחינות? - ציפיות אצל ההורים מעלות ציפיות אצל הילדים וחשש שלא לרצות את ההורים. - ריבוי מבחנים והגדילה במבחנים ובדרישות עם הגיל – מעלה את השכיחות של חרדת הבחינות. - עליה במודעות. יכולת למשוב עצמי רבה יותר ומשוב מהסביבה. - מדידה של חרדת בחינות: חרדת הבחינות לא יורדת עם הגיל ולעיתים אף עולה. בהשוואה לחרדות אחרות. - מדדו גם הבדלים בין אישיים, אצל בנות מצאו שכיחות רבה יותר של חרדה, אבל זה בגלל שהן מדווחות על כך יותר בעוד שלבנים זה פחות לגיטימי. מסקנתו של מקדונלד מנושא זה, היא כדי לקבל אומדני שכיחות טובים, צריך להשתמש במבחנים מתוקננים מבחנים עם נורמות וציוני סף מתאימים. הכוונה היא שהוא טוען שצריך לתקן את המבחנים על מנת לקבל אומדנים נכונים יותר. השפעה של חרדת הבחינות על ביצועים: גם החוקרים התייחסו בממדים שהם בחרו – שככל שהחרדה עולה, כך הביצועים יורדים, חוץ משני חוקרים שניסו להפריד בין חרדה טובה ללא טובה. המחקר היה מחקר שבדק קשר מתאמי. חיפשו מתאמים בין חרדה לביצועים. במרבית המחקרים מדווחים על קשר שלילי בין חרדה לביצועים. כאשר החרדה היא גבוהה, הציונים נמוכים. כמו כן ניסו לבדוק את הקשר בין חרדת בחינות להערכות אחרות כגון עבודות. אך ראו שהחרדה יותר רלוונטית לבחינות מאשר לעבודות וכו'. הגורמים המתווכים: ראו כי קיימים גורמים מתווכים בעוצמת הקשר כגון הפרט, הסביבה. מקדונלד מתייחס לגיל, ככל שהגיל עולה, החרדה עולה. אצל נשים הקשר בין חרדה וביצועים חזק יותר מגברים (אבל זה בגלל שהן יותר מדווחות על חרדה מגברים). הם מצאו גם ממצאים מעורבים לגבי הסטאטוס הסוציו-אקונומי – האם יש הבדלים בחרדה בין אנשים הבאים ממעמד סוציו-אקונומי שונה. הם מדברים על גורמים מתווכים הקשורים לסביבת המבחן ומקשרים אותם יחד עם סביבת הפרט, לדוגמא עד כמה הבחינה משמעותית. סביבת המבחן – האם יש בה הגבלה של זמן או שאין בה הגבלה של זמן. מסקנות עיקריות: - המסקנות העיקריות נוגעות לגיל – קשר חיובי בין חרדה לגיל. ילדי ביה"ס יסודי. - מין: חרדה שכיחה יותר אצל הבנות אבל זה בגלל הטיות בדיווח. - חרדת בחינות גם תלויה במאפייני הפרט והמצב. מגבלות מתודולוגיות: - קביעת סף שונה לגברים ולנשים על פי הידע שלנו בהטיות ובדיווח. - רוב המחקרים שנעשו הם מתאמים ובודקים קשר, אנו לא יכולים להסיק על סיבתיות. - שכיחות החרדה גוברת עם הגיל בגלל העלייה בתדירות המבחנים והחשיבות שמייחסים להם. - באופן כללי, השפעת חרדת בחינות על מצבים היא משפיעה לרעה (קיים קשר שלילי). - מגבלות המחקרים הללו – היא מגבלת המחקרים המתאמים.
אתרים ממולצים     ספא     המאגר     סיכומים הפתוחה     רכב

Hamaagar.net/sikumim - Copyright© 2013 Powered by PHCDownload