עמוד ראשי
מאגר הסיכומים האוניברסיטה הפתוחה
החצר האחורית של הסטודנטים באו"פ

  the open university- a never ending story   


שלח/י את המשפט שלך

פרסום באתר המאגר

גם כאן תוכל למצוא את הפרסומת לאתר שלך

קישור ממומן - אתר המאגר

שלום שנה א

מעל ל-300,000 סטודנטים יפתחו היום (13/10/2013) את שנת הלימודית האקדמית ב-66 מוסדות להשכלה גבוהה בישראל, מתוכם 56,311 סטודנטים של האוניברסיטה הפתוחה!

תואר ראשון בניהול של האוניברסיטה הפתוחה

לימודי תואר ראשון של האוניברסיטה הפתוחה מכשירים את דור העתיד של מנהלי השיווק, הפרסום והתפעול של ישראל, שיטת הלימוד של האוניברסיטה הפתוחה מבטיחה בוגרים

תעודת הוראה

תעודת הוראה מתקבלת לאחר סיום לימודי הוראה ומעבר התמחות בתחום. התעודה מעניקה מקצוע לחיים, המאפשר סיפוק רב ותעסוקה בטוחה לאורך שנים

הלה"ב - העמותה לקידום השכלה בישראל (ע"ר)

עמותת הלה"ב הקימה מנוע חיפוש של מלגות על פי נתוני הסטודנט, נכון להיות מכיל בתוכו מנוע החיפוש קרוב ל-1,000 מלגות שמטרתן לסייע לסטודנטים לרכוש השכלה במו

מלגות האוניברסיטה הפתוחה

מימון תואר ראשון יכול להיות מעמסה כלכלית רצינית על כתפי הסטודנט או הוריו ולכן מציעה האוניברסיטה הפתוחה מגוון מלגות הניתנות על פי המצב הכלכלי או לפי הת

     חיפוש באתר המאגר!


פרסום באתר המאגר

הפרסומת שלך יכולה להופיע באתר המאגר! טקסט או באנר גרפי כאן ובכל מקום באתר

קישור ממומן - אתר המאגר

פרסום באתר המאגר

7,000 מבקרים יחודיים בחודש ולמעלה מ-1,000,000 דפים נצפים בשנה

קישור ממומן - אתר המאגר

פרסום באתר המאגר

מחירים מפתיעים ומגוון אפשרויות לפרסום ושיתוף פעולה באתר המאגר

קישור ממומן - אתר המאגר

הסטודנטים באוניברסיטה הפתוחה זקוקים לסיכומים שלך!
לחץ כאן כדי לשתף את הסיכום שלך במאגר!
 דף הבית » מאגר סיכומים האוניברסיטה הפתוחה » מדעי החברה - מדע המדינה ויחסים בין לאומיים » דיקטטורות במאה העשרים (10662) » דמוקרטיות ודיקטטורות במאה ה-20 (10223) - השוואות בין דמוקרטיות שונות
דמוקרטיות ודיקטטורות במאה ה-20 (10223) - השוואות בין דמוקרטיות שונות
מחיר הורדת סיכוםחינם!!!
דרוג הסיכום0/5  (5 הצבעות)   דרגו את הסיכום
משתמש מעלהelitay2
הורדות722
צפיות3,585
סוג קובץPDF
גודל הקובץ(לא ידוע)
עדכון אחרוןJul 24, 2009 - 06:28
זמן הורדה משוער750Kbit:  0s  · 1Mbit:  0s  · 1.5Mbit:  0s  · 2Mbit:  0s

הורדת הסיכום תתאפשר בעוד כמה שניות
אם אתה רואה את ההודעה הזאת, אתה צריך לאפשר גאווה סקריפט בדפדפן שלך


   בכדי למנוע הורדות אוטומטיות מאתר המאגר, אנו נאלצים לבקש ממך להמתין כמה שניות לפני הורדת הקובץ


   דווח על לינק שבור
תקציר הסיכום
השוואה בין גישות דמוקרטיות מאפיין דמוק' חברתית דמוק' אליטרית דמוק' פלורליסטית דמוק' השתתפותית דמוק' התאגדותית דמוק' דיונית דמוק' קהילתית שורשים היסטוריים לאחר המשבר הכלכלי הגדול בשנות ה- 30 של המאה ה- 20. אתונה, לאחר מלחמת העולם השנייה נגזר מהקפיטליזם ותפיסת "היד הנעלמה" אתונה, רוסו, הפגנות הסטודנטים בשנות ה- 60 וצמיחת השמאל החדש ----- ----- אתונה, ערי המדינה באירופה תפיסת האדם האדם הוא טוב ותבוני וישנו שוויון טבעי בין בני האדם, ועל מנת להגשים את עיקרון החירות יש להגשים שוויון חברתי וצמצום פערים האדם הוא יצרי ויש בו אינסטינקטים אוטוריטריים רדומים, יש לרסנו על ידי שלטון האליטות המובחרות, ישנו אי-שוויון בין אנשים בכל תחומי החיים וכך גם בהשתתפות הפוליטית האדם הוא שילוב של טוב ורע, במסגרת הקבוצה הטבע הפרטי מרוסן ולכן אין צורך שהאדם כיחידה בודדת יהיה מושלם האדם הוא טוב ותבוני ומשום כך עליו להשתתף באופן ישיר ומלא ככל האפשר בחיים הפוליטיים. השתתפותו תשרת ותפתח אותו כפרט, ואת החברה בה הוא משתתף ----- הפרט תבוני, ומשתפר מוסרית ושכלית במהלך הדיון טבע האדם "מורכב" ולכן יש לרסנו בקהילה המוקד הפוליטי ומקום העוצמה הפוליטית המדינה ומנגנוניה, ואיגודים מקצועיים שאחראיים לצמצום פערים חברתיים על מנת להגשים את חירות הפרט האליטות השונות הן השולטות, תהליך קבה"ח, והאיזון ביניהן מושג באמצעות משא ומתן הקבוצות השונות הן המכוונות ומעצבות את החברה והפוליטיקה. התחרות ביניהן על העוצמה מאזנת ושומרת על השיווי משקל ביניהן, ומניבה את התפוקות החיוביות לכלל המדינה הפרט והשתתפותו הפוליטית, הן מקור ההשפעה והפיתוח של הפרט עצמו והחברה כולה התאגדויות וולונטריות, נוטלות סמכויות מהמדינה. עקרון הדיון – בין אם ישירות בין אזרחים או בין קבוצות/ארגונים הקהילה מבזרת סמכויות מן השלטון המרכזי, ה"טוב הכללי" מחבר בין הקהילות תפקיד המדינה המדינה כמדינת רווחה אחראית לצמצום הפערים החברתיים והכלכליים כתנאי לקיום החירות של הפרט. זאת היא עושה על ידי פיקוח על המשק, מתן סובסידיות, פריסת רשת ביטחון כלכלית ואפליה מתקנת המדינה היא כלי בידי האליטות, "זירת המשחק והתחרות" של האליטות השלטוניות המדינה משתפת פעולה עם קבוצות ההשפעה השונות הפועלות בתחומה – היא זירה לתחרות, היא הכתובת לדרישות, בדומה לגישה האליטרית גם היא מושפעת מהתחרות ביניהן תפקיד המדינה הוא עידוד הפרט וחינוכו להשתתפות פוליטית אקטיבית ומרובה, ומניעת מונופוליזציה של קבוצות שונות (אליטות, קבוצות אינטרס). יצירת מנגנונים שיאפשרו מעורבות רבה של האזרחים בפוליטיקה – למשל משאלי עם המדינה מספקת מימון, ומוותרת על סמכויות משמשת כבמה להשגת פשרות והסכמות בדיון המדינה מורכבת מקהילות תפיסת ההשתתפות הפוליטית של האזרח על מנת שהפרט יוכל וירצה להשתתף פוליטית יש להבטיח את הצרכים הקיומיים, החברתיים והכלכליים שלו צריך למנוע/לצמצם השתתפותו הפוליטית של האזרח. השתתפותו צריכה להסתכם בהצבעתו ובבחירת האליטה שתשלוט האדם מתפקד במסגרת הקבוצה, הקבוצה מרסנת את הפרט, אין צורך בהשתתפות אינדיווידואלית והיא אף אינה רצויה כמה שיותר ובאופן ישיר ככל האפשר, השתתפותו הפוליטית של הפרט חיונית לפיתוחו המוסרי והשכלי, והקניית הערכים הדמוקרטים לו ולחברה כולה הפרטים מעודדים להשתתפות במסגרת ההתאגדות מעודדת השתתפות פעילה של האזרח באמצעות הדיון האזרח פועל וממש עצמו במסגרת הקהילה הגבלות על השלטון ריסון השלטון נעשה במסגרת איגודים חברתיים ומקצועיים שונים האליטות השולטות מוגבלות על ידי קיום תהליך הבחירות אחת לתקופה קבועה בחוק, הגורמת לתחלופה שלטונית ביניהן המדינה מוגבלת על ידי קבוצות האינטרס אשר מפעילות לחצים מלמטה כלפי השלטון (לוביסטים, קרטלים) קיומם של מנגנוני השפעה ישירים של העם על השלטון – דוגמת משאלי עם מחייבים ביזור הכוח והסמכויות הסכמה רחבה ופשרות מונעים עריצות הרוב הקהילה מגבילה את השלטון ע"י ביזור מאפיין דמוק' חברתית דמוק' אליטרית דמוק' פלורליסטית דמוק' השתתפותית דמוק' התאגדותית דמוק' דיונית דמוק' קהילתית מאפיינים ליברליים  קבלת כללי המשחק הדמוקרטיים  התיקונים החברתיים נעשים במסגרת פרלמנטרית ולא מהפכנית/אלימה.  מודגש הזכות לקניין פרטי  הספקנות לגבי טבע האדם  השלמה עם פערים חברתיים הנובעים מעקרון החירות  שלטון נציגים  ישנה התאמה רבה, האיזון ושיווי המשקל, עקרון "היד הנעלמה",  הפלורליזם הוא ערך ליברלי  הגבלת השלטון וביזור הכוח הפוליטי  הספקנות כלפי טבע האדם ותבונתו  מעודדת פוליטיזציה והשתתפות בפרוצדורה הדמוקרטית  ביזור סמכויות  פלורליזם  חברת רווחה  ישנה התאמה כאשר הדיון הוא במסגרת בין-קבוצתית  ביזור הכוח  עקרון "הגדרה עצמית"  הפרט מרוסן במסגרת הקהילה מאפיינים רדיקליים  צמצום פערים חברתיים  שאיפה ליתר שוויון  תומכת בהרחבת ההשתתפות הפוליטית  ניגוד מוחלט, שוללת את השתתפות הפרט באופן פעיל ורציף ומפקפקת בתבונתו ואופיו  שוללת את תפיסת השוויון בין בני האדם  ניגוד מוחלט, הגבלת הפרט במסגרת הקבוצה  פקפוק באופיו ובתבונתו  הרצון הכללי של רוסו נוגד את הפלורליזם  תומכת בהשתתפות מרבית, ישירה ורציפה של הפרט בפוליטיקה ושוללת אדישות פוליטית  האדם הוא טוב ותבוני  בתוך ההתאגדויות ישנה "תפיסה קולקטיביסטית"  עידוד השתתפות פעילה  ישנה התאמה כאשר הדיון הוא בין האזרחים בדמוקרטיה ישירה  החתירה להסכמה מזכירה את "הרצון הכללי"  קולקטיביסטיות, "הטוב הכללי" – "הרצון הכללי",  מעודד את השתתפות הפרט השוואה בין הדמוקרטיה המערבית והאתונאית מאפיין דמוק' מערבית דמוק' אתונאית שלטון העם  דמוקרטיה ייצוגית ע"ב רוב כמותי – רובנית/הסכמית.  הגדרת הרוב: רוב יחסי (פשוט) / רוב מוחלט / רוב מיוחס.  יתכן מצב שבו הרוב בפרלמנט אינו משקף את הרוב בציבור: - שיטת בחירות אזורית רובנית (פרשת האלקטורים בבחירות 2000 בארה"ב) - שחיקה בתמיכת הציבור במהלך הקדנציה הפרלמנטרית.  מפלגות וטו – משמשות לשון מאזניים בהצבעות פרלמנטריות.  קואליציית מיעוטים – קואליציה של מפלגות קטנות.  דמוקרטיה – שלטון העם, דמוקרטיה ישירה.  רק האזרחים האתונאים זכו להשתתף במסגרת הדמוקרטית הגבלת השלטון  עקב החשש מריכוז הכוח בידי השלטון ועריצות הרוב, פותחו מס' מנגנונים: - חוקה, בקרה שיפוטית, שיטת בחירות יחסית, קואליציה רחבה, הפרדת רשויות מובהקת, חלוקת הפרלמנט (דו-ביתי), שלטון עצמי (פדרציה, קונפדרציה ואוטונומיה).  לא היתה מערכת מפלגתית או אופוזיציה.  הדמוק' הישירה היתה כר נוח לדמגוגים, מה שאפשר את עריצות הרוב.  לא היתה הפרדת רשויות.  התקיימו מוסדות פיקוח על פקידי ציבור והיתה תחלופה בין בעלי תפקידים. זכויות הפרט  זכויות אדם – זכויות אוניברסאליות ואינדיווידואליות (זכויות טבעיות).  זכויות אזרח – זכויות שהמדינה מעניקה לאזרחיה בלבד.  זכויות חברתיות – זכויות סוציאליות (שיכון/בריאות/רווחה), מתקיימות במדינות מפותחות יותר.  לעיתים יש התנגשויות בין זכויות פרט, ואז יש להגביל חלק מהן.  התקיימו זכויות פרט, אבל רק לאזרחים והן לא היו אינדיווידואליות אלא מתוקף ההשתייכות לקולקטיב (והוא יכול גם לשלול אותן).  עבדות היתה מותרת, ונשים לא היו אזרחיות בעלות זכויות.  לא היה חופש מדת לאזרח – היה מחויב להשתתף בפולחנים דתיים. שלטון החוק  שוויון בפני החוק (איסונומיה) – כולל את האזרחים ואת השלטון.  עקרון אי-הציות – אי השמעות להוראות החוק כאשר החוק הוא גזעני או פוגע באופן שרירותי בזכויות אדם.  שוויון בפני החוק אבל רק לאזרחים.  הודגש שוויון ההזדמנויות והדיבור לאזרחים. בחירות  הליך הבחירות הוא שנותן לגיטימציה לשלטון החוק.  מבטא את הסכמת העם למשטר והשתתפותו בהליך הדמוקרטי.  מגבילות את השלטון, משום שהן מונעות ריכוז כוח לאורך זמן בידי גוף אחד.  התקיימה דמוקרטיה ישירה – העם השתתף באסיפת העם ובחר את נציגיו.  רבים מן האזרחים מילאו תפקידים ציבוריים משום התחלופה הרבה. תרבות פוליטית  מכלול היחסים בין האזרחים לבין עצמם, ובינם לבין השלטון. מושרשת ע"י המשפחה, החברה, מערכת החינוך, התקשורת וכו'.  תרבות פוליטית דמוקרטית מתאפיינת בסובלנות, פשרות, אי אלימות, שינוי הדרגתי, כיבוד השונה והמיעוט.  חשובה הסכמת החברה לערכים אלו ועוד יותר הסכמת האליטות להבטחת יציבות המשטר.  "פוליטיקה של ידידות" – האזרחים התדיינו ביניהם על סוגיות שעל הפרק באסיפת העם.  החוקים היו אנושיים (לא מתוקף האל) ולכן נתפסו כברי שינוי ולא עוררו פנאטיות.  החברה היתה הומניסטית – האמינה בכבוד האדם. פלורליזם  חוקתי – כאשר מבנה המדינה והמשטר מעוגן בפלורליזם: הפרדת רשויות, שלטון מקומי, שלטון פדרלי.  פוליטי – ריבוי מפלגות המייצגות דעות שונות במערכת הפוליטית: - פלורליזם פשוט – מערכת דו-מפלגתית. - פלורליזם מתון – מערכת רב מפלגתית (עד 5 מפלגות). - פלורליזם קיצוני – מערכת רב מפלגתית (יותר מ- 5 מפלגות). * פלורליזם קוטבי – ישנו פער אידיאולוגי משמעותי בין 2 מחנות/מפלגות.  חברתי – ריבוי ארגונים חברתיים וולונטריים, אוטונומיים מהתערבות שלטונית: ועדי עובדים, ארגוני סטודנטים וכו'.  לא היה פלורליזם במובן המערבי.  החברה היה קולקטיביסטית ולכן לא היה ביטוי לגיוון אינדיווידואלי.  הפרט היה מחויב להשתייך לקולקטיב כך שזאת גם לא היתה מערכת וולונטרית. השוואה בין משטר נשיאותי / פרלמנטרי / מעורב מאפיין משטר נשיאותי (ארה"ב) משטר פרלמנטרי (בריטניה) משטר מעורב (צרפת) הפרדת רשויות  הפרדת רשויות מובהקת.  רשות מבצעת: - הנשיא עומד בראש הראשות המבצעת. - הממשל מורכב מפקידים הממונים ע"י הנשיא – "מזכירים".  הרשות המחוקקת(קונגרס): - תפקידה לחוקק חוקים, לאשר את מינויי הנשיא, אישור התקציב, אישור הכרזת מלחמה וכו'. - מחולק ל- 2 בתים: סנאט ובית מחוקקים.  הרשות השופטת: - השופטים ממונים ע"י הנשיא, אך עצמאיים לאחר מכן. - מבצעת בקרה שיפוטית על פעולת הממשל והפרלמנט, על סמך החוקה.  הפרדת רשויות לא מובהקת.  רשות מבצעת: - הממשלה ממונה מקרב הרשות המחוקקת. - השרים הם חברי פרלמנט  הרשות המחוקקת(קונגרס): - תפקידה להקים ממשלה, לחוקק חוקים, אישור התקציב וכו'.  הרשות השופטת: - השופטים ממונים ועדה שמורכבת מהרשות השופטת והמחוקקת.  משלבת אלמנטים מן השיטה הנשיאותית והפרלמטרית.  רשות מבצעת: - הנשיא עומד בראש הראשות המבצעת. - הנשיא ממנה את ראש הממשלה. - הנשיא יש סמכות וטו על חקיקת הפרלמנט.  הרשות המחוקקת(קונגרס): - תפקידה לאשר את הממשלה הממונה ע"י הנשיא, לחוקק חוקים וכו'. שיטת הבחירות והממשל  בחירות נפרדות ובזמנים שונים לרשות המחוקקת והרשות המבצעת, הסמכות של כל רשות היא ישירה מהעם - "לגיטימיות דמוקרטית כפולה".  בחירות לרשות המחוקקת בלבד. לאחר הבחירות הממשלה מורכבת מהפרלמנט וזקוקה לאמונו.  הפרלמנט יכול להפיל את הממשלה.  בחירות נפרדות לפרלמנט ולנשיא, הנשיא ממנה ממשלה שזקוקה לאמון הפרלמנט וניתנת להדחה.  הפרלמנט אינו יכול להדיח את הנשיא.  כאשר הנשיא שייך למפלגה אחת ורוה"מ שהוא נאלץ למנות שייך למפלגה אחרת, יתכן מצב של שיתוק שלטוני, שכן רוה"מ אמור ליישם מדיניות שסותרת את השקפותיו. מעמד ראש המדינה  הנשיא הוא ראש המדינה והממשל.  הפרלמנט אינו יכול להדיח את הנשיא (הוא נהנה מאמון הציבור ונבחר ישירות ממנו).  הנשיא ממנה ממשל וממנה שופטים לבימ"ש במקום אלו שפורשים במהלך הקדנציה שלו.  ראש הממשלה מוגדר "ראשון בין שווים". בסמכותו לפזר את הכנסת.  נשיא המדינה הוא בעל סמכויות סמליות בעיקר.  הנשיא הוא ראש המדינה והממשלה.  מכהן תקופה קשיחה.  ראש הממשלה הוא קבלן ביצוע של הנשיא. סיווגים של משטרים דמוקרטיים 1) דמוקרטיות יציבות ולא יציבות  גורמי יציבות: לגיטימיות, יעילות, קונסנסוס, שיתוף פעולה בין האליטות, תרבות פוליטית דמוקרטית, בטחון פיסי וכלכלי, חברה אזרחית.  גורמי אי-יציבות: נחשלות כלכלית, קיטוב מעמדי, העדר סובלנות, קיטוב פוליטי-אידיאולוגי, משטר מושחת ולא יעיל, העדר ארגונים וולונטריים. 2) דמוקרטיות הסכמיות ורובניות  מיון המערכת המפלגתית: א. מיון עפ"י מס' מפלגות: דו-מפלגתית, מערכת של 2.5 מפלגות, רב מפלגתית מתונה, רב מפלגתית קיצונית.  יציבות: מערכת דו מפלגתית מדגישה יעילות ומתאימה לחברה הומוגנית. מערכת רב מפלגתית מדגישה ייצוג ולכן מתאימה לחברה הטרוגנית. ב. מיון עפ"י קיטוב אידיאולוגי: דו-מפלגתי קוטבי, דו-גושי קוטבי, מערכת מרכזית.  יציבות: מערכת מפלגתית מקוטבת מערערת את היציבות וגורמת לשיתוק פרלמנטרי ג. מיון עפ"י תדירות חילופי שלטון: מערכת בלא תחלופה, מערכת עם תחלופה חלקית, מערכת עם תחלופה מלאה.  יציבות: חילופי שלטון תדירים עלולים להצביע על חוסר יציבות. אך לא בהכרח כפי במדינות יציבות ובהן יש תחלופה מלאה (בריטניה וארה"ב). ד. מיון עפ"י כוח המפלגות: מפלגות חזקות, מפלגות חלשות (שלד/ייצוג)  יציבות: מפלגות חלשות, ללא משמעת סיעתית, היוצרות קואליציות רופפות ע"ב אינטרסים זמניים עלולות להוביל למשטר לא יציב בו יש חילופי שלטון תדירים. ה. מיון עפ"י האידיאולוגיה והייצוג: מיון ראשוני בין שמאל וימין, מפלגות דתיות, מפלגות אתניות, מפלגות אזוריות.  יציבות: יצירה של מערכת מפלגות בעלות הקשרים רעיוניים נבדלים ומגוונים עלולה להוביל למערכת רב מפלגתית שלה כאמור השלכות שונות על יציבות המשטר בהתאם לרמת ההטרוגניות ומידת עומקם של השסעים החברתיים. 3) דמוקרטיות נשיאותיות, פרלמנטריות, מעורבות (ראה טבלת השוואה בעמ' 4). 4) דמוקרטיות אוניטריות ופדראליות  אוניטרית: ריבונות אינה מחולקת, מוקד שלטוני אחד. } מתאים לדמוקרטיה רובנית  פדרציה: חלוקת הריבונות בין ממשל מרכזי ובין מדינות. מוקד הריבונות נמצא בממשל המרכזי והמדינות אינן יכולות לפרוש כרצונן.  קונפדרציה: חלוקת הריבונות בין ממשל מרכזי ובין מדינות. מוקד הריבונות נמצא במדינות עצמן והן יכולות לפרוש כרצונן.  אוטונומיה: שלטון עצמי שניתן לחלק מסוים במדינה, אוטונומיה עוסקת רק בענייני פנים (תרבות, חינוך, דת).
אתרים ממולצים     ספא     המאגר     סיכומים הפתוחה     רכב

Hamaagar.net/sikumim - Copyright© 2013 Powered by PHCDownload